פורמליזם רוסי – הבדלי גרסאות

הפורמליסטים ביקשו לכונן את מדע הספרות כתחום מחקר עצמאי, בעל תכנים ומתודות משל עצמו. הם טענו כי ה[[ספרות]] נבדלת מתופעות לשוניות אחרות, וגרסו כי על מדע הספרות להתמקד באיתור ובניתוח מאפייניו של הבדל זה. לפורמליזם הרוסי הייתה השפעה רבה על הוגים כדוגמת [[מיכאיל בכטין]] ו[[יורי לוטמן]], ועל הזרם [[סטרוקטורליזם|הסטרוקטורליסטי]]. חברי אסכולה זו נחשבים למכונני [[תורת הספרות]] ה[[מודרני|מודרנית]].

 

 

דוגמה אופיינית לחשיבה הפורמליסטית ניתן למצוא במאמרו המוקדם של [[ויקטור שקלובסקי]], "האמנות כתחבולה". במאמר זה יצא שקלובסקי נגד ההמשגות המקובלות של הספרות בתקופתו: תפיסת האמנות כחיקוי של המציאות או הגדרתה כביטוי לתפיסת עולמו האישית של המחבר. על פי הגישה הראשונה, הספרות היא תוצר חברתי ופוליטי, ויש לפרשה לאור התנאים ההיסטוריים שבהם היא נוצרה. על פי הגישה השנייה, היצירה הספרותית היא ביטוי לרעיונותיו ולרגשותיו של המחבר, שמקבלים ביטוי ספרותי באמצעות תמונות ו[[סימבוליזם|סמלים]]. בשני המקרים הספרות אינה נתפסת כתחום אוטונומי, והיא ניתנת להערכה רק באמצעות כלים היסטוריים, [[סוציולוגיה|סוציולוגיים]], [[ביוגרפיה|ביוגרפיים]] או [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]]. כנגד המשגות אלה ביקש שקלובסקי להגדיר מה מייחד את הספרות כספרות. לשיטתו, הספרות - וה[[אמנות]] ככלל - היא מערך של תחבולות ומנגנונים שמשמשים את האמן כדי לייצר [[הזרה]].