פורמליזם רוסי – הבדלי גרסאות

נוסף בית אחד ,  לפני חודשיים
מ
הגהה
מ (קישורים פנימיים)
מ (הגהה)
הפורמליסטים ביקשו לכונן את מדע הספרות כתחום מחקר עצמאי, בעל תכנים ומתודות משל עצמו. הם טענו כי ה[[ספרות]] נבדלת מתופעות לשוניות אחרות, וגרסו כי על מדע הספרות להתמקד באיתור ובניתוח מאפייניו של הבדל זה. לפורמליזם הרוסי הייתה השפעה רבה על הוגים כדוגמת [[מיכאיל בכטין]] ו[[יורי לוטמן]], ועל הזרם [[סטרוקטורליזם|הסטרוקטורליסטי]]. חברי אסכולה זו נחשבים למכונני [[תורת הספרות]] ה[[מודרני|מודרנית]].
 
"הפורמליזם הרוסי" הוא למעשה שם שמאגד בתוכו שתי תנועות שונות: ה[[אופויאז]] (ОПОЯЗ) ב[[סנקט פטרבורג]], והמעגלוהחוג ה[[בלשנות|בלשני]] בשל [[מוסקבה]]. יתרה מזו, הפורמליסטים לא העמידו [[דוקטרינה]] אחידה וקוהרנטית, ומדובר בתנועה מגוונת והטרוגנית. אף על פי כן, משותפת לפורמליסטים הרוסים ההתעקשות על טבעה האוטונומי והייחודי של השפה הפואטית והפיכתה לאובייקט המחקר של תורת הספרות. מאמצם העיקרי של הפורמליסטים היה הניסיון להגדיר את התכונות הייחודיות לשפה הפואטית, הן ב[[שירה]] הן ב[[פרוזה]]. התמקדות זו של הפורמליסטים בשפה ובצורות הלשוניות הייחודיות לספרות היא שקנתה להם את הכינוי "פורמליסטים". כינוי זה הודבק להם על ידי מתנגדיהם ה[[מרקסיזם|מרקסיסטים]], והוא מיוחס ל[[לאון טרוצקי]].
 
דוגמה אופיינית לחשיבה הפורמליסטית ניתן למצוא במאמרו המוקדם של [[ויקטור שקלובסקי]], "האמנות כתחבולה". במאמר זה יצא שקלובסקי נגד ההמשגות המקובלות של הספרות בתקופתו: תפיסת האמנות כחיקוי של המציאות או הגדרתה כביטוי לתפיסת עולמו האישית של המחבר. על פי הגישה הראשונה, הספרות היא תוצר חברתי ופוליטי, ויש לפרשה לאור התנאים ההיסטוריים שבהם היא נוצרה. על פי הגישה השנייה, היצירה הספרותית היא ביטוי לרעיונותיו ולרגשותיו של המחבר, שמקבלים ביטוי ספרותי באמצעות תמונות ו[[סימבוליזם|סמלים]]. בשני המקרים הספרות אינה נתפסת כתחום אוטונומי, והיא ניתנת להערכה רק באמצעות כלים היסטוריים, [[סוציולוגיה|סוציולוגיים]], [[ביוגרפיה|ביוגרפיים]] או [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיים]]. כנגד המשגות אלה ביקש שקלובסקי להגדיר מה מייחד את הספרות כספרות. לשיטתו, הספרות - וה[[אמנות]] ככלל - היא מערך של תחבולות ומנגנונים שמשמשים את האמן כדי לייצר [[הזרה]].
2,136

עריכות