תקיפת הכור הגרעיני בסוריה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התקיפה: עידכון והוספת מקור |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 47:
ב-[[21 במרץ]] [[2018]] פרסמה ישראל פרטים על [[תקיפה אווירית|התקיפה האווירית]] וכיצד היא בוצעה. את המידע ה[[מודיעין צבאי|מודיעיני]] שאישר את המתרחש בכור השיג "[[המוסד]]". בהמשך השיג [[אמ"ן]] מודיעין מפורט יותר על הכור, דבר שאפשר לתכנן את תקיפתו{{הערה|1={{זמן ישראל|גל פרל פינקל|העימות בין ישראל לאיראן במגמת הסלמה|202494| 4 במרץ 2021}}.}}. באמ"ן העריכו שהכור יהפוך למבצעי בסוף 2007 ולכן הוחלט לתקוף אותו לפני שיהפוך ל"חם", דבר שיסבך ויסכן תקיפות בעתיד.
בחיל האוויר כונה הבמצע "ניגון שקט", ותוכנן כך שיתבצע בחתימה נמוכה, תוך שימוש במספר מצומצם של כלי טיס שיחדרו לסוריה בטיסה נמוכה, וזאת על מנת לגרום לסוריה בילבול באשר למבצעי התקיפה ולא לגרור את האזור למלחמה אזורית. [[נווט קרב|נווט הקרב]] רס"ן [[עמנואל לוי]] תכנן את נתיב הטיסה ואת הצד המבצעי בתקיפה והשתתף בתקיפה עצמה{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ui0WXOBmpaY&t=38s|הכותב=|כותרת=תקיפת הכור הסורי - הסרט המלא|אתר=youtube|תאריך=}}}}{{הערה|1={{וואלה!|מאיה הורודניצ'אנו|עמנואל השתתף בתקיפת הכור בסוריה - ונהרג בתאונה 3 שנים אחר כך|3144790|22 במרץ 2018}}}}{{הערה|1={{ynet|אלישע בן קימון|הנווט שתקף את הכור נהרג בטיסת אימונים|5187064|22 במרץ 2018}}}}{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://z.ynet.co.il/short/content/2018/nuclear-reactor/?externalurl=true|הכותב=אטילה שומפלבי|כותרת=היה כור ואיננו עוד|אתר=|תאריך=}}}}.
ב-[[5 בספטמבר]] [[2007]] התכנס [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] בראשות ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] ודן בסוגיה. בהתאם להמלצת [[הרמטכ"ל]] [[גבי אשכנזי]] אישר הקבינט את תקיפת הכור. שרת החוץ, [[ציפי לבני]], שר הביטחון, [[אהוד ברק]], וראש הממשלה אולמרט הוסמכו לבחור את עיתוי התקיפה ובהתאם להמלצת הרמטכ"ל אישרו תקיפה עוד באותו לילה{{הערה|1=גל פרל פינקל, [http://digital-edition.makorrishon.co.il/Olive/ODN/Makor/TranslateArticle.aspx?doc=MKR%2F2020%2F03%2F27&entity=ar09402&ts=20200329hhnnss&uq=20200325110921 "אנחנו צריכים לתקוף הלילה"], [[מקור ראשון]], {{כ}} 27 במרץ [[2020]].}}. את [[תקיפה אווירית|התקיפה האווירית]] ביצעו [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] של [[חיל האוויר הישראלי]]. בתקיפה השתתפו 4 מטוסי [[F-15I רעם]] מ[[טייסת הפטישים]] שב[[בסיס חצרים]], שני מטוסי [[F-16I סופה]] מ[[טייסת 119]] ושני מטוסי F-16I סופה מ[[טייסת 253]] מ[[בסיס רמון]]{{הערה|{{ערוץ 20|נועם אמיר|הותר לפרסום: כך השמידה ישראל את הכור הגרעיני בסוריה|הותר-לפרסום-כך-השמידה-ישראל-את-הכור-הגר|21 במרץ 2018}}}}{{הערה|[[יעקב כץ (עיתונאי)|יעקב כץ]], קוד אריזונה, [[כנרת זמורה-ביתן דביר|כנרת זמורה-דביר]], [[2020]] (עמ' 162)}}. מטוסי ה-F-15I רעם הם מטוסי הקרב הכבדים והגדולים ביותר של חיל האוויר: הם בעלי כושר נשיאת חימוש גבוה וייעודם הוא [[הפצצה טקטית]] ואסטרטגית. תפקידם היה להפציץ את הכור עם מירב הפצצות הכבדות שנשאו. מטוסי ה-F-16I סופה הם [[מטוס קרב רב-משימתי|מטוסי קרב רב-משימתיים]] מתקדמים. תפקידם, בנוסף להפצצת הכור, היה ללוות את מטוסי ה-F-15I ולהגן עליהם מפני איומים שונים, וכן ליירט מטוסי אויב אם יוזנקו לעברם, אף על פי שההנחיה הייתה להימנע ככל האפשר מ[[קרב אווירי|קרבות אוויר]] בחתימה גבוהה.
| |||