טודרוס הכהן – הבדלי גרסאות

פעל רבות בתחום ה[[המצוות התלויות בארץ]]. הוא התכתב בעניינים אלו עם הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]{{הערה|[[משפט כהן]] תשובות סד ו-סז; אגרות חמדה עמ' 237; [[אגרות הראי"ה]] חלק א אגרת ר וראו שם אגרת שכג.}}. הוא תיקן שבכל יום משגיח מיוחד יקטוף את פירות ה[[עורלה]] וישליכם, כדי שלא יבואו לידי איסור{{הערה|<<<<<<ארץ חמדה שלו>>>>>.}} הוא הסדיר את [[היתר המכירה|מכירת הקרקעות לנכרי]] לפני שנת ה[[שמיטה]] במושבות הגליל וב[[זכרון יעקב]]{{הערה|שבה נמנע הרב המקומי, [[שמחה בונים אוסוביצקי]], מלעסוק בהיתר המכירה. ראו באגרת שמופיעה אצל פוס, עמ' 37.}} וכשהתמנה הרב קוק לרבן של [[יפו]] והמושבות ([[1904]]) עשה זאת בשליחותו{{הערה|אגרות הראי"ה א אגרת ר.}}. הוא ניסה למנוע מהאיכרים לנהוג לפי היתרו של רבה האשכנזי של טבריה, [[יחיאל מיכל היילפרין]], שהתיר לבתע מלאכות דאורייתא על ידי יהודים בקרקע שנמכרה לגוי{{הערה|אגרות חמדה עמ' 237. ראו [[אבני נזר]] יורה דעה תנח ובמאמרו של פוס, להלן ב"לקריאה נוספת".}}. מאידך, בשנת השמיטה [[ה'תר"ע]] התעוררה מחלוקת גדולה אודות [[היתר מכירה|מכירת קרקעות לנכרים]] שביצע בראש פינה. רבני הספרדים בצפת, הרב [[ישמעאל בן פנחס הכהן|ישמעאל הכהן]] והרב [[חיים סתהון]], טענו שהמכירה לא בוצעה כדין ולכן לא חלה{{הערה|ראו אצל הרב [[אליהו ילוז]], "יש מאין" חלק ב חושן משפט סימן כו. וראו אגרות הראי"ה חלק א אגרת שכג.}}.