הספרות ההונגרית-יהודית במאה ה-19 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ערך יתום
שורה 9:
שירתו של [[איגנץ רייך]] (1887–1821), אחד המשוררים היהודיים הראשונים, התפרסמה בכתבי העת 'בן-חנניה'{{הערה|ירחון בשפה הגרמנית שעסק בשאלות תאולוגיות. המהדורה הראשונה הופיעה בשנת 1844 בלייפציג בעריכת הרב של העיר סֶגֶד ליפוט לעף (Löw Lipót) . הירחון נסגר בשנת 1867}} שעורכו היה הרב [[לאופולד לעף|ליפוט לעף]], '''בית-לחם''' ו'''יהודים הונגריים''' (''A Magyar Izraelitak''{{הערה|כתב עת שהופיע בשנים 1861–1868}}). הוא אפילו תרגם לעברית את ההמנון הלאומי ההונגרי שנכתב על ידי [[פרנץ קלצ'יי]].
 
התבוסה ההונגרית במלחמת השחרור של [[1848]] נוגעת ליהודים בהונגריה ורגישה מאוד עבורם בשל אובדן שחרור שלהם גם כן והעדר קבלת זכויות. היא משתקפת גם בספרות ההונגרית-יהודית. חיי הספרות ההונגרית-יהודית מוגבלים באותן שנים בעיקר לתרגומים של יצירות סופרים ומשוררים הונגרים לשפה הגרמנית. תרגומים אלה על ידי הסופרים ההונגרים-יהודים תרמו רבות להכרה הבינלאומית של הספרות ההונגרית. בשנת ה'[[הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867|פשרה]]' בין אוסטריה לבין הונגריה ([[1867]]), ה[[אמנציפציה ליהודים|אמנציפציה]] עבור היהודים גורם לשינוי בספרות. השימוש בשפה ההונגרית הופכת לעדיפות ראשונה ונעשית שכיחה יותר. הז'אנרים של הספרות היהודית-הונגרית מתרחבים, הנושאים, הטונים מתחדשים - אם כי חלק מהשירים עדיין מתיישרים עם הסגנון העממי של [[שנדור פטפי|שאנדור פטופי]] ו[[יאנוש אראן]]. אחד המשוררים היהודים-הונגרים הידועים ביותר של אותה עת, הליריקן הגדול ביותר בספרות היהודית בהונגריה הוא [[יוז'ף קיש]] (1843-1921). בשנת [[1868]] הופיע כרך שיריו הראשון בשם "''לחנים יהודיים''". משנת 1890 מתחילים להשמיע את קולותיהם המשוררים [[לאיוש פאלאדי]] (זילברשטיין) {{הו|Palágyi Lajos (költő)}}, [[אמיל מאקאימקאי]] (פישר){{הו|Makai Emil}} [[ינו הלטאי]] (הרצל) בן דודו של [[בנימין זאב הרצל]], [[הוגו איגנוטוש]] (פייגלסברג) ואחרים. בשירתם, הרגשות הלאומיים ההונגריים או היהודיים כבר לא אופייניים, וגם זכויות היהודים המתבוללים לא נושא עבורם. הם מסתגלים להונגריה העירונית והדמוקרטית ומאמצים למעשה לתוך ספרות ההונגרית את הזרמים הרוחניים באירופה באותה עת.
 
במאה ה-20 יש כבר שפע משוררים יהודיים שהבולט שביניהם והמשורר הגדול ביותר של הונגריה אולי במאה זו הוא [[מיקלוש רדנוטי]] (גלאטר) שנרצח בשואה בשנת 1944 בגיל 35.
 
== סיפורת (פרוזה) ==
כותב ה[[פרוזה]] ההונגרי-יהודי הראשון היה [[אדולף אגאי|אגאי אדולף]] (1836-1916). כתיבתו מאופיינת ב"קלילות צרפתית" שמעניקה לה סגנון מיוחד, עליז ותוסס בכל ספריו שבהם גם [[הומור יהודי]] מקבל מקום. הוא מציג את דמות היהודי המתבולל בצורה [[אירוניה|אירונית]] ו[[סאטירה|סאטירית]]. משנת [[1857]] ואילך כתביו התפרסמו בכל כתבי העת העיקריים בהונגריה, היומיים, הסאטיריים והמקצועיים. הוא המייסד והעורך גם של [[בורשסם ינקו]] כתב העת הסאטירי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=Ujvári (szerk.), Magyar Zsidó Lexikon, p. 395.|הכותב=|כותרת=הלקסיקון ההונגרי-יהודי עמ' 395|אתר=|תאריך=}}}} [[בורשסם ינקו]]. הוא הציג בעיות פוליטיות וחברתיות בצורה מגוחכת עד גרוטסקית.
 
אחד הסופרים הנוספים שנולדו בהונגריה וכתבו בהונגרית הוא מוריץ בלוך (מאוחר יותר שינה את שמו ל[[מור בלאגי]] [[1815]]-[[1892]]). הוא היה הראשון כבר בשנת [[1840]] שתיאר את תשוקת ההתבוללות, כאידיאל של היהודי ההונגרי, בעל לאומיות הונגרית ודת יהודית. בשנת [[1841]] פרסם את [[חמשה חומשי תורה|חמשת חומשי תורה]] בהונגרית ובעברית. בהוקרה על תרגום התורה, הוא התקבל כחבר [[האקדמיה ההונגרית למדעים]] והיה החבר היהודי הראשון באקדמיה. במאי [[1843]] [[התנצר]]. סופרים אלה של המאה ה-19 הטמינו את זרעי הספרות ההונגרית-יהודית של [[המאה ה-20]] והצמיחו את הסופרים ההונגרים היהודים הגדולים כמו מ[[פריגייש קארינתי|פרידיש קרינתי]] דרך [[אלדאר קומלוש]] כדוגמה אחת ועד [[אימרה קרטס]] בעל פרס נובל ההונגרי-יהודי לספרות. בתקופת [[מיקלוש הורטי|העוצרות]] התבלט [[לאיוש הטווני]] (דויטש), שספרו המפורסם ביותר, "אדונים ופשוטי עם" מ-1927, עסק בקורותיה של משפחה יהודית מתבוללת בסגנון שחיקה את "[[בית בודנברוק]]".
 
== דרמה ==
ענף ה[[דרמה]] ההונגרית-יהודית היא הרחוקה ביותר מהשורשים היהודיים מבין כל ענפי הספרות היהודית, אך על ז'אנר ספרותי זה השפיע הכי הרבה האינטלקט היהודי. [[קארוי הוגו]] (ברנשטיין){{הו|Hugó Károly}} (1877-1808) הוא אחד היוצרים הראשונים שהשמיע את דברו בשפה הפורמטיבית של הדרמה. מחזותיו - כמו גם שיריו - מתפרסמים בעיקר בגרמנית. בהשפעת הרומנטיקה הצרפתית יוצר את הדרמה "''בנקאי וברון''". הוא מדבר בקושי הונגרית, ואת יצירתו זו המוצלחת ביותר מבין כולן מתרגמים להונגרית [[מיקשה פלק|מִיקְשָה פַלק]] וגאַבּוֹר אֶגְרֶשִי{{הו|Egressy_Gábor_(színművész)}}. [[שאנדור ברודי]] (1863-1924) עומד על קרקע סוגת ה[[נטורליזם (ספרות)|נטורליזם]] בתיאורו את האדם ואת החיים. יצירתו בשם "האומנת" מציגה את עולם האיכרים במלוא עליבותו, תוך הבעת ביקורת נוקבת על [[בורגנות|החברה הבורגנית]]. גם הדרמה שלו "''הסטודנט לרפואה''" ביקורתית מאוד עם סימנים ריאליסטיים, בעוד שיצירתו "''המורה''", שהנושא לכתיבתה נלקח מתוך מאמר בעיתון, מסתיימת בשתי סיומות שונות (שתי גרסאות). האחת נכתבה על ידי המחזאי לקהל הבורגני עם סוף טוב, "הפי אנד" בעוד השנייה, הספרותית, עצובה וקודרת. ברודי הניח את יסודות הדרמה בספרות ההונגרית לכל הדורות הרבים אחריו.
 
בתום כחצי מאה מן ההתחלה בשנות הארבעים של המאה ה-19, המשוררים, הסופרים והמחזאים ההונגרים-יהודים כבר המייצגים ביצירותיהם את הספרות ההונגרית גם מחוץ להונגריה ובכך תורמים למעשה להכללת הספרות ההונגרית בספרות האירופית.