איש החול (סיפור קצר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Kulli Alma (שיחה | תרומות) סידור כותרות |
Kulli Alma (שיחה | תרומות) המשך עבודה על הערך |
||
שורה 9:
לאורך השנים עורר הסיפור עניין רב, עובד לכמה וכמה אופרות ומופעי מחול, וכן מוזכר ומצוטט במגוון יצירות.
== תקציר
נתנאל הוא סטודנט צעיר שרדוף מילדותו במחשבות ופחדים מאדם בשם קופליוס הקשור בנסיבות מותו של אביו. הוא כותב על כך מכתבים לאהובתו קלרה ולאחיה לותאר. נתנאל זוכר שאביו היה נוהג לקבל בלילות אורח מסתורי ולא נעים בחדר עבודתו, ושלפני הגעתו אימו הייתה מזהירה את הילדים ש"איש החול" מגיע, כדי שהילדים ילכו לישון. נתנאל ניסה לשאול על כך את אימו, אשר התייחסה לעניין בשוויון נפש ואמרה שזה מה שנהגה להגיד להם כשהגיע הזמן לישון. נתנאל לא ויתר ושאל את המטפלת של אחותו הקטנה אשר הסבירה לו ש ''"איש החול הרשע מגיע כשילדים לא הולכים לישון, זורה חול בעיניהם עד שהן ויוצאות מחוריהן ואז לוקח את העיניים בשק ומאכיל בהן את ילדיו".''
נתנאל
כעת נתנאל מאמין שאופטיקאי נודד בשם ג'וזפה קופולה שהגיע לעיר הוא לא אחר מאשר איש החול הנורא. טראומת ילדותו של נתנאל נוגעת לליבה של קלרה, אך היא משוכנעת שהאימה היא פרי דמיונו בלבד ודוחקת בו להפסיק לחשוב על קופליוס/קופולה. נתנאל משתכנע בצדקתה ומניח לפחדיו.▼
נתנאל חוזר ללימודים. ביתו נמצא מול ביתו של פרופסור בשם ספאלנזאני, אשר מיודד עם קופולה,
▲נתנאל, סטודנט צעיר, מתוודה במכתב לקלרה, אהובתו, כמה פחד בילדותו מפני המעשיה אודות איש [[איש החול|החול]]. הוא מספר שזיהה אותו כמבקר מסתורי בשם קופליוס שהיה מגיע אל אביו בלילות, על מנת לבצע ניסויים ב[[אלכימיה]]. לילה אחד הסתתר נתנאל בחדר אביו על מנת לראות את מעשיו של איש החול. קופליוס עבד לייד האח והוציא "חומרים בוהקים" מתוך האש, ואז צר מהם בפטיש דמויות פנים ללא עיניים. למראה המעשים המבעיתים נתנאל צרח והתגלה. קופליוס דחף אותו אל תוך האח. הוא עמד לזרוק גחלים לעיניו של נתנאל, אך כשאביו התחנן כי יורשה לו לשמור על עיניו הוא נענה, ובמקום זאת עיקם את ידיו ורגליו של נתנאל עד שהוא התעלף. שנה לאחר מכן, באחד מהביקורים הבאים של קופליוס אצל האב, הם המשיכו בניסויים האלכימיים והאב נהרג בפיצוץ מסתורי, אלא שהכוויות בפניו נעלמו לפני הקבורה. בעקבות התקרית קופליוס נעלם בלי להשאיר זכר.
▲טראומת ילדותו של נתנאל נוגעת לליבה של קלרה, אך היא משוכנעת שהאימה היא פרי דמיונו בלבד ודוחקת בו להפסיק לחשוב על קופליוס/קופולה. נתנאל משתכנע בצדקתה ומניח לפחדיו.
▲נתנאל חוזר ללימודים. ביתו נמצא מול ביתו של פרופסור בשם ספאלנזאני, אשר מיודד עם קופולה, המוכר כעת עדשות וטלסקופים קטנים וקורה שוב ושוב "עיניים יפות, עיניים יפות!" קריאתו זו מעוררת מחדש את פחדיו של נתנאל מפני איש החול. עם זאת, הוא קונה ממנו טלסקופ כדי להביט באולימפיה, ביתו של הפרופסור: מצד אחד הוא מתרשם ממנה עמוקות, ומצד שני מבטה הקבוע ועמידתה של אולימפיה ללא ניע מטרידים אותו.
פרופסור ספאלנזאני עורך מסיבה חגיגית בה תוצג ביתו בציבור בפעם הראשונה. נתנאל מוקסם מאולימפיה המנגנת בצ'מבלו, שרה ורוקדת. הוא רוקד איתה שוב ושוב, ונדהם מהקצב המושלם שלה, ובסופו של דבר מספר לה על תשוקתו אליה. אולימפיה עונה קצרות והוא מפרש את תגובתה כמעודדת.
נתנאל מחליט להציע נישואין לאולימפיה, אך כשהוא מגיע לביתה הוא מוצא עצמו בעיצומו של
נתנאל מתאושש מהטירוף
שנים רבות לאחר מכן, קלרה נשואה לגבר טוב לב ורגוע ובני הזוג חיים בבית כפרי עם שני בנים מקסימים.
== דמויות ==
שורה 41 ⟵ 38:
== הפניות לפולקלור ==
הסיפור
== פרשנויות ==
גיבור הסיפור, נתנאל, מצוי בקונפליקט פסיכולוגי כשהוא מתלבט בין [[הזיה]] למציאות. נתנאל נאבק כל חייו
הופמן מקפיד כל העת שלא להכריע בין אותן תפיסות מנוגדות: מצד אחד נמצאת קלרה, ששמה (מוארת") רומז ל[[עידן האורות]]. על פי תפיסה זו, איש החול אינו אלא מעשיית ילדים וכל האירועים שנתנאל זוכר לא התרחשו במציאות, אלא רק בדמיונו. מול תפיסה זו עומדת פרשנותו של נתנאל עצמו, שמייצגת את העמדה הרומנטית, ביחוד
[[זיגמונד פרויד|פרויד]] התייחס לסיפור איש החול וטבע עבורו מונח מיוחד בשם "[[האלביתי|האל-ביתי]]" - תחושה בלתי נוחה המתעוררת למראה משהו מוכר אך בו זמנית זר.
שורה 52 ⟵ 49:
הדמות של קופליוס/קופולה יכולה להיחשב כדמות פיזית אמיתית, אך גם כמטאפורה, המייצגת את הצד האפל בתוך נתנאל.
ביקורת על מקומן של נשים בחברה: הציווי החברתי דורש מהן לעסוק בריקוד ובנגינה אך
== עיבודים לאופרה ובלט ==
לאורך השנים משך הסיפור תשומת לב ונעשו מספר עיבודים שלו לאופרה ולבלט:
* 1852: ''La poupée de Nuremberg'', [[אופרה קומית
* 1870: אלמנטים של הסיפור הותאמו מאוחר יותר (באופן רופף)
* 1881: הסיפור מופיע במערכה הראשונה באופרה [[סיפורי הופמן]] מאת [[ז'אק אופנבך|אופנבאך]].
* 1896: ''הבובה'' - אופרה, מאת [[אדמון אודראן]]
* 2002: הסיפור משמש בסיס לאופרה ''"איש החול"''בהפקת תיאטרון Target Margin בניו יורק; [[ליברית]] מאת דיוויד הרסקוביץ ודאגלס לנגוורת'י; מוסיקה מאת תומאס קבאניס.
* 2006: ''דר סנדמן'', בלט שנכתב עבור באלט שטוטגרט, כוריאוגרפיה: כריסטיאן שפאק.
== בתרבות ==
הסיפור נחשב לסיפור מופת אשר נלמד תכופות<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://literature.haifa.ac.il/images/syllabus2010-11/major_trends_part2_dennis_sobolev.pdf|הכותב=פרופ' דניס סובלב|כותרת=זרמים ומגמות בספרות המערב - חלק ב': מרומנטיקה לפוסט-מודרניזם|אתר=אוניברסיטת חיפה}}</ref> וכן מוזכר ומצוטט במגוון יצירות ומשמש השראה לרבות אחרות. בין האיזכורים הרבים שלו ניתן למנות את:
* 1991: הסיפור הוא הבסיס לסרט האנימציה [[סטופ מושן|סטופ-מושן]] '', איש החול'', שיצר פול ברי, שהיה מועמד [[פרס אוסקר|לאוסקר]].
*1991: השיר Enter Sandman של להקת מטאליקה מבוסס על "איש החול" בגרסתו האפלה של הופמן.
* 2000: ''איש החול,'' סרט של האחים טאקט המבוסס באופן רופף על סיפורו של הופמן.
* 2007: להקת [[The Residents]] הוציאה את האלבום. ''The Voice of Midnight'' כחידוש עדכני לסיפור.
* 2018: ''איש החול'' היה אחד משלושת סיפורי הופמן שהופיעו בהצגת האנימציה הרוסית ''[[הופמניאדה]]'' באוקטובר 2018.
* 2020: הסיפור הקצר מסופר מחדש בפרק בן שני חלקים של
== תרגום לעברית ==
הסיפור תורגם לעברית על ידי הוצאת הקיבוץ המאוחד ונכלל בספר [https://www.kibutz-poalim.co.il/erzahlungen?gclid=CjwKCAjw7rWKBhAtEiwAJ3CWLMYgp2E33qlSIIMBubqjmrlZxDndQAvaC_Wr42hrD807bWUb4wtldBoCnr8QAvD_BwE "סיפורי הופמן"]הכולל חמישה סיפורים מאת המחבר, בתרגום נילי מירסקי.
הוא מופיע באנתולוגיה [https://www.am-oved.co.il/מחווה-לשישה-סופרים-של-המאה-התשעעשרה מחווה לשישה סופרים של המאה התשע-עשרה] בהוצאת עם עובד.
== הערות שוליים ==
|