יד ענוגה (מיצב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 6:
השיר "יד ענוגה" אשר התפרסם בידי הזמר [[יוסף שפינדל]] בשנות השלושים של [[המאה ה-20]], שילב שיר אהבה נוגה עם מנגינה [[בדווים|בדווית]] <ref>[[יוסף ספיבק]] רואה את הלחן כמושפע ממקור סורי. ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hagigey/rashey-2.htm ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי]</ref> , באופן הדומה לשירים רבים מאותה תקופה. השיר זכה לביצוע מחודש בשנות החמישים בידי [[אילקה רווה]] במועדון "החמאם" ב[[יפו]]. בקטלוג התערוכה הסביר גרשוני את בחירתו בשיר כנובעת ממניעים פוליטיים ורגשיים כאחד: "אם אני אגיד שהשיר הוא מלפני 50 שנה ומקורו בתקופות של התיישבות מסויימת בארץ, וציונות מסויימת, האם זה אומר משהו? לשיר יש משמעות רגשית בשבילי. המנגינה היא בעלת מוטיבים מזרחיים. אני שר אותה כמו שאני זוכר ש[[אילקה רווה]] היה שר את השיר במועדוני לילה ב[[יפו]], והוא שר כמו שהיו שרים פעם, בזמן ההתלהבות המזרחית, כשעדיין ניסו להיות מושפעים מהמזרח. בפס קול שמופיע כאן אני כאילו יושב ולומד לעצמי איך אני צריך לשיר יד ענוגה נכון". <ref>סגולי, אירית, "האדום שלי הוא דמך היקר", '''סטודיו''', גליון מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 38-39.</ref>
 
לתצוגת העבודה במוזיאון תל אביב קדמה שורה של עבודות הכנה אשר הוצגו באירועים שונים. הקלטת השיר הושמעה גם מראש ביתן ב[[מוזיאון ישראל]] ב[[ירושלים]] בשנת [[1975]] וגם ב"בית האמנים" ב[[תל אביב]] ([[1976]]).<ref>ראו: עפרת, גדעון, "גרשוני באפור", '''סטודיו''', גיליון מס' 40, ינואר 1993, עמ' 23.</ref>
 
== הערות שוליים ==
<references />