יד ענוגה (מיצב) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Talmoryair (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
העבודה הוצגה לראשונה בתערוכה קבוצתית גדולה בשם "אמן-חברה-אמן" אשר התקיימה ב[[מוזיאון תל אביב]]. התצוגה במוזיאון כללה הגדלה של כתבה עיתונאית - "סיפורו של יוסף זיאד כפי שסופר לד"ר לרוי פריזן" המתארת התעללות והשפלה אשר עברה על יוסף זאיד, [[פלסטין|פלסטינאי]] מ[[חברון]] בידי חיילי [[צה"ל]]. לצד הכתבה הונח שולחן ועליו [[רשמקול]] ובו [[קלטת שמע|קלטת]] בה שר גרשוני את שירו של [[זלמן שניאור]] "יד ענוגה". את ההקלטה שודרה אחת לשעה בעזרת [[רמקול]] אשר הונח על גגו של המוזיאון.
לתצוגת העבודה במוזיאון
השיר "יד ענוגה" אשר התפרסם בידי הזמר [[יוסף שפינדל]] בשנות השלושים של [[המאה ה-20]], שילב שיר אהבה נוגה עם מנגינה [[בדווים|בדווית]] <ref>[[יוסף ספיבק]] רואה את הלחן כמושפע ממקור סורי. ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/hagigey/rashey-2.htm ראשי פרקים בתולדות הזמר העברי]</ref> , באופן הדומה לשירים רבים מאותה תקופה. השיר זכה לביצוע מחודש בשנות החמישים בידי [[אילקה רווה]] במועדון "החמאם" ב[[יפו]]. בקטלוג התערוכה הסביר גרשוני את בחירתו בשיר כנובעת ממניעים פוליטיים ורגשיים כאחד: "אם אני אגיד שהשיר הוא מלפני 50 שנה ומקורו בתקופות של התיישבות מסויימת בארץ, וציונות מסויימת, האם זה אומר משהו? לשיר יש משמעות רגשית בשבילי. המנגינה היא בעלת מוטיבים מזרחיים. אני שר אותה כמו שאני זוכר ש[[אילקה רווה]] היה שר את השיר במועדוני לילה ב[[יפו]], והוא שר כמו שהיו שרים פעם, בזמן ההתלהבות המזרחית, כשעדיין ניסו להיות מושפעים מהמזרח. בפס קול שמופיע כאן אני כאילו יושב ולומד לעצמי איך אני צריך לשיר יד ענוגה נכון". <ref>סגולי, אירית, "האדום שלי הוא דמך היקר", '''סטודיו''', גליון מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 38-39.</ref>
|