הבדלים בין גרסאות בדף "המלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774)"

מ (להלחם ⟸ להילחם (באמצעות WP:JWB))
 
במהלך שנת [[1769]] הרוסים ריכזו את הכוחות ב-2 מסגרות צבאיות עיקריות. הראשונה בפיקוד נסיך גוליצין בהיקף של 65 אלף חיילים הייתה צריכה לתקוף ב[[מולדובה]] וב[[רומניה]]. השנייה בפיקוד של [[פיוטר רומיאנצב]] בהיקף של 43 אלף חיילים הייתה צריכה להגן על הגבול הדרומי ולהילחם נגד כוחות של [[חאנות קרים]]. יחידה שלישית בהיקף של 15 אלף חיילים הייתה בעתודה מבצעית.
 
הכוח בפיקוד גוליצין הצליח להתקדם ב[[מולדובה]], לכבוש את [[בוקרשט]] והתקדם עד לגדה השמאלית של ה[[דנובה]]. יחידות נוספות לחמו בצפון [[קווקז]] והצליחו לכבוש את אזור [[קובאן (חבל ארץ בקווקז)|קובן]].
 
בשנת [[1770]] פיקודהפיקוד על הכוחות הרוסים הראשיים עבר לפיוטרל[[פיוטר רומיאנצב]]. הוא הצליח להביס את הטורקים ב[[קרב לרגה]] ו[[קרב קגול]]. במקביל, הצי הרוסי ב[[מרד אורלוב|ים האגאי]] ניצח את הצי הטורקי ב[[קרב צ'סמה]]. בסיום שנה זו הרוסים התבססו ב[[מולדובה]] ו[[רומניה]] עד ל[[דנובה]].
 
בשנת [[1771]] הלחימה העיקרית נערכה ב[[חאנות קרים]]. הרוסים הצליחו להיכנס ל[[חצי האי קרים]] ולכבוש את הערים הראשיות. לאור חוסר עזרה משמעותית מהטורקיםמצד הטורקים, [[חאנות קרים]] חתמה על ההסכםהסכם לפיו הם הכירו בעליונות של [[האימפריה הרוסית]] ועברו לחסותם. הכוחות הרוסים עזבו את קרים.
 
בשנת [[1772]] לא היו פעולות צבאיות משמעותיות. משך כמעט שנתיים, עד לאביב [[1773]] התקיימו שיחות בין הצדדים במטרה להגיע להסכם. השיחות לא הצליחו להביא להסכם והמשלחת הרוסית עזבה אותם.
 
ב-[[1773]] הכוחות הרוסים חצו את ה[[דנובה]] והחלו להתקדם. לאחר מספר קרבות, הכוחותהם חזרו לגדה השמאלית של הנהר. בסוף השנה, הכוחות חצו את ה[[דנובה]] בפעם נוספתשוב והתקדמו עד ל[[ורנה]] אך לא כבשו אותה.
 
בשנת [[1774]] הרוסים החליטו להתקדם גם להתקדם ביבשה וגם לחדש את הפעילות הימית ב[[הים האגאי|ים האגאי]]. ביוני 1774 הרוסים ניצחו בקרב חשוב ליד [[סובורובו|קוזלודז'י]]. כמעט כל הכוח הרוסי לחם דרומית לדנובה. הכוחות למעשה השתלטו על שטחי [[בולגריה]] והטורקים חששו שהרוסים אף יצליחו להתקדם דרומה.
 
ב[[ארץ ישראל]] התמרד שליט הגליל [[דאהר אל עומר]] כנגד השלטון המרכזי העות'מאני, ואף ניצח בקרב ימי גדול שנערך ב-[[11 ביוני]] [[1772]]. עומר, שנעזר בכוחות [[מצרים]], ובסיוע של חיילים [[אלבניה|אלבנים]] שהובאו בספינות רוסיות, הצליח לכבוש אף את [[יפו]] ו[[עזה]] בטרם הובס על ידי [[אחמד אל ג'זאר]] שליחו של הסולטאן ב[[1775|אוגוסט 1775]].
 
==סיום הלחימה==
ב-[[21 ביולי]] [[1774]] חתמה האימפריה העות'מאנית על [[הסכם קוצ'וק קאינרג'ה]] שלפיו ניתנה לחצי האי [[חצי האי קרים|קרים]] עצמאות מן השלטון הטורקי, שטחים משמעותיים בדרום [[אוקראינה]] של היום ובצפון [[קווקז]] סופחו לרוסיה והיא פוצתהשפוצתה בסכום של 4.5 מיליון [[רובל]] ושני נמלי מפתח שאיפשרו לה גישה ישירה אל [[הים השחור]].
 
מלחמה זו הייתה חלק משמעותי בתהליך ההתפשטות של האימפריה הרוסית דרומה, מזרחה ומערבה במהלך המאות השמונה עשרה והתשע עשרה.
1,040

עריכות