אלימלך שפירא (תל אביב) – הבדלי גרסאות

בתל אביב קיבץ צעירים דתיים למסגרת שנודעה לאחר מכן כ"ארגון הצעירים ללימודי היהדות של תל אביב והסביבה". בין חידושי הארגון: [[הקפות]] [[שמחת תורה]] ברחובה של עיר, שיעורי תורה ודעת לצעירים ומסיבות "ליל [[שבת]]" רבות משתתפים. כשלאחר השיעור או ההרצאה התורנית, יצאו לרחובות העיר בשירי שבת, הנהיג את היציאה בריקודים לעבר אמירת שירת הים בחוף תל אביב, כאשר תהלוכת הרוקדים והמזמרים עם מתפללי בית מדרשו מרחוב הרצל ועד חוף הים, שם התחברו לריקודי תנועות הנוער<ref>מידע אישי של בנו, ישעיהו שפירא, שהשתתף באירוע השנתי הזה.</ref>. עוד ייסד את ישיבת הערב לנוער "[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1955/01/21/01/article/75 חזון ישעיהו]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1955/01/21/01/article/75|הכותב=עיתונאיד' חיים|כותרת=ישיבת "חזון ישעיהו"|אתר=עיתון [[הצופה,]] 21באתר בינואראוסף 1955-הספריההעיתונות הלאומיתוכתבי העת של ישראלהספרייה הלאומית|עמודים=4 (6)|תאריך=21 בינואר 1955|שפה=עברית|תאריך_וידוא=05.10.2021}}</ref> [[בית ספר|בתי הספר]] קבעו חוגים תורניים בהלכה ואגדה במסגרת זו. במשך השנים התרכזו סביבו משרידי החסידים לבית גרודז'סק-פיאסצנה-קוז'ניץ-וורקא וענפיהם. לאחר פטירת רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק-ירושלים הוכתר גם כאדמו"ר מגרודז'יסק ובברכת האדמו"ר בעל ה"[[ישראל אלתר|בית ישראל]]" מ[[חסידות גור]]. את דברי התורה בזמן עריכת "השולחנות" אמר בעברית.