ממלכת ברכיניוג – הבדלי גרסאות

על פי המסורת, בשנת [[470]], לאחר ניסיון כושל לתקוף את [[ממלכת מרסיה]], כוחות ממרסיה פלשו לבכיניוג והעלו באש את הקראנוג ששימש מרכז השלטון של הממלכה. אם זאת כיום מקובל לחשוב שמדובר בפלישה של כוחות אירים ושמקור הבלבול הוא בפלישה מרסית שהתרחשה בשנת 916. נפילת הבירה באגם ל'אנגרוס הובילה להקמת בירה חדשה בטלגארת', שנותרה בירת הממלכה עד לסופה במאה ה-11. לאחר מותו של בריכן סביב [[490]] שושלתו המשיכה למשך כ-350 שנים כאשר מעט ידוע לגבי שמות המלכים או תקופות השלטון שלהם, עד שבשנת [[640]] המלך ריוואלון אפ איוולון נפטר ללא יורש זכר וביתו סינדרק פארך ריוואלון ירשה את הממלכה. סינדרק נישאת לקלוטן, מלך דאווד (בן-דודה הרחוק), ולמשך כמאה שנה שתי הממלכות התאחדו תחת מלך אחד.

 

 

בשנת [[896]], כוחות [[ויקינגים]] פלשו לממלכה מכיוון מזרח, אליסד' אפ טוודר מלך ברכיניוג פנה לאלפרד מלך [[ממלכת וסקס]] לסיוע, כתוצאה מכך ברכיניוג הפכה למעשה לממלכת חסות של וסקס. בתחילת [[המאה ה-10]] הממלכות הוולשיות מצפון וממערב החלו להתחזק ולהפעיל לחצים על ברכיניוג שנפגעה קשות מהפלישה הויקינגית, בנוסף בשנת [[916]] [[אתלפלדה, מלכת מרסיה]] פלשה אף היא לברכיניוג ובזזה את בירת הממלכה. בשנת [[1045]] נפטר מלך ברכיניוג האחרון גריפיד' אפ אליסד' וממלכת ברכיניוג הפכה לחלק ממלכת דהוברת' החזקה ממערב, בניו של גריפיד' חלקו ביניהם את אחוזות הממלכה ושימשו אדונים לשלוש המחוזות של ברכיניוג.