מבצע רודוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, הגהה, הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
שורה 8:
 
==ההכנות למבצע==
במבצע השתתפו לוחמיעל [[גדודחטיבת 202]] של [[הצנחנים]],{{הערה|1=[[דורון אלמוג]]בפיקוד, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4539504&postcount=4 המטכאל"ל ה־30],מ [[במחנהחיים נדל]], {{כ}}הוטל 6לפשוט במאיעל 1999,האיש כפישדואן שהועלהשבו באתרהוצב [[פרשגדוד (אתרקומנדו אינטרנט)|פרש]]מצרי.}} על [[סיירת צנחנים]] ו[[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]]. על סיירת צנחנים ובראשה [[מ"פ|מפקדה]], [[מוטי פז]],{{הערה|1=רון זהר, '''סיפור מלחמה''', הוצאת [[מערכות]], [[1988]], עמודים 16–17, {{ציטוטון|הוא היה ידוע כסוס־קרבות ותיק. תחילת דרכו הצבאית הייתה בצנחנים. במלחמת ששת הימים נטל חלק כמפקד מחלקת הצנחנים. במלחמת ההתשה הוא היה מפקד בפשיטה המוטסת על האי שדואן. כוח־הצנחנים שהגיע למקום במסוקים הסתער על חיל־המצב המצרי, קוטל באנשיו, הרס את המבנים הצבאים שבמקום ושוב בחזרה, כשהוא נוטל עמו למעלה משלושים שבויים.}}}} הוטלההוטל המשימות להשתלט על מוצב במודד,{{הערה|שם=עמותה}} להשתלט על ה[[מגדלור]] באי וכן לשמש [[עתודה (צבא)|עתודה]] ללוחמי ל[[גדוד 202]], ב[[מג"ד|פיקוד]] [[יעקב חסדאי]], שלוחמיו היו אמורים להשתלט על מגורי החיילים המצריים ולשבות אותם, וכן להשתלט על ה[[מכ"ם]] שבאי. כוח שלישי, בפיקוד סא"ל [[עמוס ירון]] יועד להוות עתודה ולהתבסס באי במערך הגנתי לאחר ההשתלטות עליו.{{הערה|שם=עמותה|[http://www.paratroops.org.il/מורשת-1729,1343-מבצע-רודוס-האי-שדואן-תקציר.aspx מבצע "רודוס" (האי שדואן) - תקציר], באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים, (יש לגלוש באקספלורר)}} חיל האוויר היה אמור למסך את האי ולהנחית את הכוחות.
 
על המבצע פיקדו ה[[רמטכ"ל]] [[רא"ל]] [[חיים בר-לב|חיים בר־לב]], [[מג"ד]] 202 [[יעקב חסדאי]] ומפקד סיירת צנחנים [[סרן]] [[מוטי פז]].
 
כוח שלישי, בפיקוד סא"ל [[עמוס ירון]] יועד להוות עתודה ולהתבסס באי במערך הגנתי לאחר ההשתלטות עליו.{{הערה|שם=עמותה|[http://www.paratroops.org.il/מורשת-1729,1343-מבצע-רודוס-האי-שדואן-תקציר.aspx מבצע "רודוס" (האי שדואן) - תקציר], באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים, (יש לגלוש באקספלורר)}} חיל האוויר היה אמור למסך את האי ולהנחית את הכוחות.
==המבצע==
הלוחמים התאמנו לקראת המבצע ב[[שארם א-שייח'|שארם א־שייח']] משם הוטסו במסוקים מסוג [[סופר פרלון]] ("צרעה"), השתלטו על האי ושהו בו 36 שעות.{{הערה|1=על פי דברי יעקב חסדאי בתוכנית "שטח שש" ב[[גלי צה"ל]], במלאת 40 שנים למבצע, 21 בינואר 2010 }} לצה"ל היו שלושה הרוגים ושבעה פצועים.{{הערה|1=[[דורון אלמוג]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4539504&postcount=4 המטכ"ל ה־30], [[במחנה]], {{כ}} 6 במאי 1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} לחיל המצב המצרי באי היו שלושים הרוגים ו־62 שבויים.{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://galperel.wordpress.com/2020/06/29/%d7%94%d7%90%d7%a1%d7%a7%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%93%d7%94%d6%be%d7%90%d7%a1%d7%a7%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%aa-%d7%92%d7%9c-%d7%a4%d7%a8/ "האסקלציה לצורכי דה־אסקלציה"], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 29 ביוני [[2020]].}}
 
שתי טרפדות מצריות שהתקרבו לאי הותקפו על ידי [[עיט (מטוס)|מטוסי עייט]] ו[[דאסו סופר מיסטר|סופר מיסטר]] והוטבעו. בכך נגרמו למצרים הרוגים נוספים. אחד מהם היה מוקדם (סא"ל) חוסני חמאד, ששרת בחטיבת ספינות הטורפדו שפעלה בים האדום, ונהרג כשהוא על אחת הספינות שנפגעו. הנ"ל השתתף בכוח הימי שחסם את מיצר טיראן ב־1967 בפני השיט הישראלי. כן נפגעו במהלך הקרב גם מספר ספינות דיג אזרחיות שפעלו באזור, ואנשיהן נהרגו.{{הערה|[[מוחמד פאוזי]] '''מלחמת שלוש השנים 1970-1967''' ע' 290.}}