פוליטיקה של אוסטריה – הבדלי גרסאות

הניסיון הראשון של אוסטריה להיות [[רפובליקה]] עלו בתוהו בעקבות העלויות הכלכליות הגבוהות במיוחד אשר נגבו על ידי [[מדינות ההסכמה]] לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]]. הרפובליקה האוסטרית הראשונה (1918-1938) התדרדרה לאט לאט [[דיקטטורה]] [[פשיזם קלריקלי|פשיסטית-קלריקלית]] בין 1933-1934, בעיקר בגלל האיום מבחוץ של [[גרמניה הנאצית]]. איום זה הודגם בצורה מצוינת ב-1934 ב[[התנקשות]] בקאנצלרבקנצלר האוסטרי [[אנגלברט דולפוס]] אשר הונהגה על ידי הנאצים. כל משטר המזכיר רפובליקה באוסטריה הסתיים עם סיפוח אוסטריה לגרמניה ב[[אנשלוס]] ב-1938. עם הבסת גרמניה ב-1945 וסיום משטר מדינות ההסכמה עשר שנים מאוחר יותר, אוסטריה חזרה למשטר רפובליקה. הכניסה למאה העשרים ואחד סימנה עבור אוסטריה חמישים שנה עם משטר יציב בעל אופי של[[רפובליקה פדרלית]] עם [[חוקה]]. המשטר מובל בצורה של [[דמוקרטיה ייצוגית]] ו[[שלטון החוק]]. התשתית החוקתית של הפוליטיקה באוסטריה והעוצמה של היישום של החוקה ידועים בתור חזקים בפני שינוי אך מסייעים לעדכונים נכונים.

[[ראש מדינה|ראש המדינה]] באוסטריה הוא [[נשיא אוסטריה|הנשיא]] אשר נבחר בבחירות כלליות לכהונה של שש שנים, ורשאי להיבחר לשתי כהונות רצופות בלבד. הממשלה הפדרלית כוללת את [[קנצלר אוסטריה]], אשר ממונה על ידי הנשיא ומספר שרים, הממונים גם הם על ידי הנשיא בהתאם להמלצותיו של ראש הממשלה, הקאנצלרהקצלר. מסורתית הנשיא ממנה את ראש המפלגה בעלת מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט להרכיב את הקבינט הפדרלי. הקבינטהקנצלר והקבינט הפדרלי עונהתלויים לבאמון ה[[המועצה הלאומית (אוסטריה)|מועצה הלאומית]] והואוהם מחויבמחויבים להתפטר במידה ומתקבלת הצעת אי אמון. עללנשיא אףיש זאתאת הזכות התיאורטית למנות כל מי שנבחר לכהן במועצה הלאומית כשר או קנצלר, אך בפועל עליו לכבד את רצונה של המועצה הלאומית, בה מיוצגות באופן יחסי ה[[מפלגה|מפלגות]] שעל בסיס ה[[קואליציה|קואליציות]] ביניהן יורכב הקבינט. עשויות להרכיב את הקואליציה ששונות שחבריה משתייכים ל בוחרים בצורה פרופורציונלית [[קואליציה|קואליציות]] שונות המורכבות ממספר [[מפלגה|מפלגות]] שונות יכולות להיות מוצגות בקבינט. ועל כן הנשיא אינו יכול להרכיב קבינט כרצונו אלא חייב לכבד את רצונותיהם של ראשי המפלגות השונים המיוצגים בקבינט.

[[הפרלמנט האוסטרי]] מחולק לשני [[בית נבחרים|בתי נבחרים]]. [[המועצה הלאומית (אוסטריה)|המועצה הלאומית]] המכילהמונה 183 חברים, אשר נבחריםשנבחרו לכהונה של חמש שנים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ris.bka.gv.at/Dokumente/BgblAuth/BGBLA_2007_I_27/BGBLA_2007_I_27.html|הכותב=נטע צחור|כותרת=בשנת 2007 שונתה תקופת הכהונה של הפרלמנט מ-4 שנים ל-5.|אתר=www.ris.bka.gv.at|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-07-23}}</ref> בבחירותבשיטת פרופורציונליות.ייצוג הביתיחסי, הזהמרכזת הואאת הבכירסמכות מביןהחקיקה השניים.הפדרלית אחוזשל חסימהאוסטריה, שלוהיא ארבעההבית אחוזיםהמשפיע מונעיותר מקרעיםמבין רביםשני במשטחהבתים. הפוליטיכדי בכךלהיות שהואמיוצג מונעבמועצה כניסתםהלאומית, שלמפלגה מפלגותצריכה קטנותלזכות שזוכותבלפחות לפחות מארבעהארבעה אחוזים מקולותמסך המצביעים,הקולות אוברחבי כאלההמדינה שזכואו לזכות במושב ישיר בבחירות הישירות לפרלמנט באחד מ-43 מחוזותהמחוזות אוסטריםהאזוריים באוסטריה.

בית הנבחרים החשובשהשפעתו הרבה פחותפחותה מבחינה פוליטית הוא [[המועצה הפדרלית של אוסטריה|המועצה הפדרלית]] אשר מונה 64 חברים אשר נבחרים לכהונות של בין חמש לשש שנים, התלות היא במחוז שבוחר את הנציג שלו. כוחה של המועצה הפדרלית מצומצםמוגבל, מכיוון שעל פי רוב סמכותה להטיל [[וטו|שזכות הוטו]] שישעל לההצעות רקחקיקה מעכבתשמתקבלות והמועצהעל ידי המועצה הלאומית, יכולהעשויה לדחותלכל היותר לעכב את הצעות החוק, בשל יכולתה של המועצה הלאומית אותהלערער על הסףההחלטה.

ועידה הנקראת אוסטרייך-קונבנט (Österreich–Konvent) התכנסה ב-30 ביוני 2003 להחליט על הצעות לתיקונים לחוקה. הוועידה כשלה להעלות הצעה שהייתה מקבלת שני שלישים מהקולות במועצה הלאומית הדרושים כדי לערוך את החוקה. אף על פי כן על חלקים מההעצהמההצעה הסופית הייתה הסכמה כוללת ועדיין ישנה ציפייה שהם ייושמו.