נאג'ביום – הבדלי גרסאות

היישוב ממוקם בחלק המרכזי של מחוז שומוג', לאורך הכביש הראשי 61, כמעט אותו מרחק מ[[אגם בלטון|אגם באלטון]] ומנהר ה[[דראווה]], 25 קילומטרים מערבית ל[[קאפושוואר]]. בקרבת היישוב עובר קו הרכבת MAV מס' 41 [[דומבובאר]]-ג'קניש, שהיא אחת מנקודת העצירה, אך התחנה נמצאת ביאקו בערך 6 קילומטרים מדרום לנאג'ביום.

שם היישוב הוזכר בצורת Boyon ב-[[1297]] ו -Boyun ב-[[1357|1357.]] בין השנים [[1332|1332 -]] [[1337]] היישורהיישוב הוזכר גם במרשם המעשרות של האפיפיור, כך שבאותה עת כבר הייתה לו קהילה. בשנים [[1434]] - [[1435]] היישוב היה בבעלות הרוזנים של נג'מארטון (פרקנו),.

ב-11 בנובמבר [[1800]] הכפר נבזז ונהרס על ידי קבוצת של מורדים שהרסו אז גם את רוב יישובי המחוז. [[כולרה|מגפת הכולרה]] הרסה את המקום ב-[[1855]], שאז כ-200-300 אנשים מתו ממנה. עד אמצע [[המאה ה-19]], היישוב נחשב לכפר ובשנת [[1859]] הוא הפך ל[[עיר שוק]] של אלפיים עד שלושת אלפים תושבים. בשנת [[1870]] כבר היו 4,000 תושבים, והיה היישוב השלישי בבגודלו במחוז. עדות לחוסן כלכלי וחברתי של היישוב היה ששלוש עדות דתיות שונות, הקתולית, הקלוויניסטית והיהודית, קיימו בתי ספר יסודיים נפרדים.

* בעיר ישמקננות כשלושים [[חסידה לבנה|זוגות חסידות]] מדי שנה. בשנת [[1996]] זכה נגנאג'ביום בתואר "כפר החסידותחסידות האירופיאירופי". בשנת [[2008]] אירחה נגנאג'באיום את המפגש החמישי של רשת יישובי החסידות האירופית.

יהודים מתועדים בנאג'ביום מ-[[1746]]. הם ישבו שם בחסות הרוזוה[[רוזן]] סצ'ני (SZÉCHÉNYI). רובם עסקו במסחר, מיעוטם במלאכה. הקהילה התארגנה בסוף [[המאה ה-18]]. אחרי הקונגרס היהודי ההונגרי ב-1869-1868 ([[הקרע ביהדות הונגריה]]) בחרה הקהילה בזרם ה"סטאטוס-קוו", כלומר נשארה במתכונתה שלפני הקונגרס. במקום היו [[חברה קדישא]] ובית ספר יהודי. בשנת 1930 נימנו בקהילה 112 יהודים.

במרץ 1944 ניכנס [[ורמאכט|הצבא הגרמני]] להונגריה ([[מבצע מרגרטה]]). כמה שבועות לאחר מכן הובלו יהודי נאג'ביום לגטו שהוקם בקאפושוואר, משם גורשו ל[[אושוויץ]]. אחר המלחמה חזרו לעיירה 15 ניצולים. חיי הקהילה לא חודשו וב-[[1947]] הוכרזה הקהילה רשמית כמבוטלת. ב-[[1956]] כבר לא היה אף יהודי אחד בנאג'ביום.