בית הכנסת בחמאם ליף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב: צמצום גודל המפה, |
מ תיקון קישור פנימי |
||
שורה 7:
שרידי [[בית כנסת|בית הכנסת]] העתיק, שעיקרם רצפות [[פסיפס]], נחשפו באקראי בשנת [[1883]], שנתיים אחרי השתלטות צרפת על תוניסיה, כשקצין הצבא ארנסט דה פּרוּדוֹם (Ernest de Prudhomme) ביקש להתקין גינה לביתו. הגילוי פורסם עוד באותה שנה בכתב העת הצרפתי ''Revue Archéologique''.{{הערה|Gustave Schlumberger, E. de Prudhomme and Ernest Renan, "Les Mosaïques de Hammam-Lif: Communication de M. Ernest Renan a l'Académie des Iinscription", ''Revue Archéologique'' 3 (Janvier-Juin 1883), pp. 157-163
}}
זיהוי האתר כבית כנסת נקבע על פי כתובת הקדשה במרכז רצפת פסיפס נרחבת, שבה מופיעות המלים "בית הכנסת הקדוש של נארו" ב[[רומית]] – SANCTA[m] SINAGOGA[m] NARON[itanam{{הערה|תרגום הכתובת: "שפחתך יוליה הנ(ערה?) ריצפֿה בהוֹנהּ ולשלוֹמהּ פסיפס זה בבית הכנסת הקדוש של נארו"; הכתובת ושתיים נוספות מאתר בית הכנסת מצויות ב[[מוזיאון בארדו (תוניס)|מוזיאון בארדו]] בעיר [[תוניס]]. באחת מהן, המשויכת לרצפת ה[[פורטיקו]] המקדם את אולם התפילה, צוין ה-''archisynagogus'', ראש בית הכנסת}} וכן לפי סמלים יהודיים מובהקים הצמודים לכתובת: דימויי [[המנורה|מנורות שבעה קנים]], [[שופר]] (או [[לולב]], לפי ביאור שונה) ו[[אתרוג]]. כתובת ההקדשה וציורי המנורות מופנים מזרחה. הכתובת אינה נושאת תאריך.
בעת הגילוי נמצאה רצפת הפסיפס המרכזית של המבנה כמעט בשלמותה, אך סמוך לכך פשטו עליו חובבי עתיקות. מרִצפות הפסיפס של בית הכנסת נשתמרו המקטעים שנטל הסרן פרודום לאוספו הפרטי ב[[צרפת]], ואלה נמכרו ב-1905 ל[[מוזיאון ברוקלין]] ב[[ניו יורק]].{{הערה|מתוך 21 לוחות המוזאיקה המשויכים לחמאם ליף שרכש מוזיאון ברוקלין, 12 שייכים לרצפות הפסיפס של בית הכנסת; הלוחות הבודדים האצורים במוזיאון ברוקלין בניו יורק שונים מעט בפרטיהם מן המוצג בציור רצפת הפסיפס, ככל הנראה כתוצאה מפעולות שיפוץ וחידוש שנעשו מאז הגילוי ב-1883}} מקטעים בודדים אצורים ב[[מוזיאון בארדו (תוניס)|מוזיאון בַּארדוֹ]] ב[[תוניס]].
| |||