נחל חברון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2A01:6500:A045:31C9:B314:7345:9686:2631 (שיחה) לעריכה האחרונה של Matanyabot |
מ ←זיהום: הגהה |
||
שורה 13:
בנחל זורמים [[שפכים|שפכי]] הערים והתעשייה, וכן שפכי [[מנסרה (מפעל)|מנסרות]] ו[[מחצבות]] שמקורם בערים הפלסטיניות, בהתיישבויות ובמחצבות הבנויות לאורכו. ב[[בקעת באר שבע]] הביוב מהווה מפגע סביבתי משמעותי, משום שאלפי אנשים מתגוררים בקרבה לאפיק הנחל{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|הזיהום בנחלי הגדה לא עוצר בקו הירוק: פוגע במי תהום בישראל|1.1465183|15 בדצמבר 2007}}}}{{הערה|{{גלובס|דליה טל|עמותות בדרום: אם לא יוקם מתקן לטיהור שפכי חברון - נפנה לביהמ"ש|543021|9 בדצמבר 2001}}{{ש}}{{גלובס|גדי גולן|מיתר: ניסיון לטיפול בנחל חברון|518608|2 בספטמבר 2001}}}}.
מוקד הזיהום העיקרי הוא שפכי חברון ו[[קריית ארבע]] המוערכים בכ-15,000 מ"ק ליום. הביוב מזהם גם את שמורת הבשור. זרימה זו שנתה את אופי הנחל, מנחל אכזב המזרים מי שיטפונות באיכות גבוהה, לנחל בו ישנה זרימת קבע של מי [[ביוב]] [[זיהום מים|מזוהמים]]. בנחל זורמים שפכים בכל ימות השנה המזהמים את הנחל ואת מי התהום במורד, לכך ישנן תוספות של שפכים עירוניים ותעשייתיים. בשנת 2002, עתרו ל[[בג"ץ]] תושבי הכפר הבדווי [[אום בטין]] שהנחל זורם במרכזו, יחד עם העמותות הפורום לדו קיום בנגב ואגודת הארבעים למען זכויות הבדווים בנגב, בדרישה ממשרדי הממשלה להקים מתקן לטיהור השפכים{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|עתירה לבג"ץ: הזיהום בנחל חברון מסכן תושבים|1.789649|26 באפריל 2002}}}}. בג"ץ קיבל את העתירה והמדינה התחייבה לקדם את הקמתו עד ינואר 2007{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|במקום שלט "ברוכים הבאים"|1.794395|15 במאי 2002}}}}.לשם הקמת מכון הטיהור אף הוחרמו 36 מיליוני שקלים מהרשות הפלסטינית אך המכון לא הוקם בפרק הזמן שאליו התחייבה המדינה, וביוב המשיך לזרום בנחל{{הערה|{{העוקץ|חיה נח|סאגת נחל חברון|2008/11/24/סאגת-נחל-חברון}}{{ש}}{{הארץ|ניר חסון|החזון: פארק ירוק ומלבלב; המציאות: נחל מזוהם ועדר רעב|1.1076996|23 בינואר 2006}}}}.
=== תוכנית געגועים לנחל ===
| |||