פרג'י שוואט – הבדלי גרסאות

שוואט נולד בעיר [[פאס]] בשב[[מרוקו]], שבצפון אפריקהוהגיע בבגרותו הגיע לעיר ג'רבה שב[[תוניסיה]], כאחד מתלמידי חכמים . במהרה עמדו תושבי העיר על טיבו ולמדו להכיר את גדולתו ב[[תורה]], ב[[שירה עברית]] ו[[ערבית יהודית]].

באגדות רבות מספרים יהודי המקום על הרב שוואט אותו הם מכנים "הפייטן והמקובל האלוהי, רבי פרג'י שוואט". בשל פרסומו נוצר מנהג לעלות לקברו הנמצאהשוכן בימינו בתוניסיה כיום.

סיפור חייו ומיתתוומותו הונצחו בשיר עם בלשון הערבית-היהודית, הפותח במילים "יא אילהנא, יא אילהנא, רבי פרג'י יכון מעאנא".

רוב פיוטיו של הרב שוואט עוסקים בנושא הגלות והגאולה. נושא זה הוא מרכזי כל כך שכל שאר הנושאים אינם אלא שישית מכלל שיריו, ואף הם קשורים בנושא הגאולה בדרך מן הדרכים. כך הם השירים שכתב לכבוד [[שבת]] ולכבוד תורה וכך הם השירים לכבוד חתן וכלה.

סגנון שירתו נקי ומנופה והוא שולט בצורות השיר ואף מחדש צורות ותבניות מקוריות. בצד ההשפעה הגדולה של שירת ספרד על שירתו ניכרת השפעתו של רבי [[ישראל נג'ארה]]. שיריו נתקבלו אצל יהודי צפון אפריקה והם מושרים ומזומרים עד היום. סגנונו השפיע על רבים מהמשוררים העבריים בצפון אפריקה שבאו אחריו.{{הערה|{{פעמים|אפרים חזן|מורשתו השירית של פרג'י שוואט והשפעתה|74.1(1)|74 (חורף תשנ"ח), עמ' 9-18.9–18}}}}

*[[אפרים חזן]], '''שירי פרג'י שוואט''', הוצאת [[מכון בן צבי]], ירושלים תשל"ג.

*טובה רוזן, '''לאזור שיר: על שירת האזור בימי הביניים''', הוצאת [[אוניברסיטת חיפה]], חיפה, תשמ"ה.

*מיכל שרף, '''"פרג'י שוואט הוא רפאל מלח משורר נודד בתוניס"''', בתוך: יד להימן - קובץ מחקרים לזכר א"מ הברמן, לוד, תשמ"ד, עמ' 215 - 252.215–252