יונה אבן ג'נאח – הבדלי גרסאות

שנת לידתו ומותו אינן ידועות בוודאות. הוא חי ב[[תור הזהב של יהדות ספרד]], ופעל על רקע עולם [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|השירה]] שהצמיחה יהדות זו. על פי הערות [[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפיות]] המצויות בספריו מתברר כי בצעירותו רצה להיות משורר, ואף למד שירה אצל המשורר רבי [[יצחק אבן מר שאול]] בעיר אליסאנה. אולם אמנות השירה לא עלתה יפה בידו, ולימים אף העיד על עצמו כי "השיר אינו ממלאכתי וה[[פיוט]] איננו מעסקי, ואינני מתייחס אליו...אך אמרתי בימי הבחרות חרוזים, הם נמצאים אצלי ונודעים לי".{{הערה|1=כך כתב בספרו, הריקמה. מהד' פרנקפורט 1856 עמ' 185-186. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6415&hilite=c435292c-5ce2-4f57-9f59-d6f5f73f1d61&st=חרוזים&pgnum=218]}} לאחר ניסיונות הבוסר שלו בחיבור שירים פנה לעסוק ב[[דקדוק]] וב[[מילון]] של [[עברית|השפה העברית]], ועד מהרה הוכר כסמכות בלתי מעורערת בתחום זה.

 

עם הזמן הפך לפוסק החשוב ביותר בענייני "צחות הלשון" בשירה, וקבע כללים שבהם רשאי המשורר לחרוג מכללי הדקדוק ה[[מקרא]]י המקובל בגלל אילוצי "דוחק השיר". ככל הנראה ניסיונו המוקדם כמשורר תרם לנטייה שלו להקל על המשוררים ולהתיר חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו מקובלות על כל המדקדקים בתקופתו.