מעלה הלוחית – הבדלי גרסאות

כך מובא ב[[ספר ישעיהו]]: {{ציטוטון|לִבִּי לְמוֹאָב יִזְעָק בְּרִיחֶהָ עַד [[צוער (עיר מקראית)|צֹעַר]] [[עגלת שלישיה|עֶגְלַת שְׁלִשִׁיָּה]] כִּי '''מַעֲלֵה הַלּוּחִית''' בִּבְכִי יַעֲלֶה בּוֹ כִּי דֶּרֶךְ [[חורונים|חוֹרֹנַיִם]] זַעֲקַת שֶׁבֶר יְעֹעֵרוּ כִּי [[מי נמרים|מֵי נִמְרִים]] מְשַׁמּוֹת יִהְיוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|טו|ה|ו}}.}}. כן מובא ב[[ספר ירמיהו]]: {{ציטוטון|כִּי '''מַעֲלֵה הלחות (קרי - הַלֻּחִית)''' בִּבְכִי יַעֲלֶה בֶּכִי כִּי בְּמוֹרַד [[חורונים|חוֹרֹנַיִם]] צָרֵי צַעֲקַת שֶׁבֶר שָׁמֵעוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|מח|ה}}.}}.

 

 

בכתובת [[נבטים|נבטית]] משנת 37 לפני הספירה נזכר מקום בשם '''לחיתו''', והיו שניסו לקבוע את מיקום היישוב באחת החרבות באזור [[מידבא]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 446-447.}}. מנגד, החוקר [[אלואיס מוסיל]] הציע לזהות את העיר ב"ח'רבת מדינת א-ראס", השוכנת בפסגה גבוהה בהרי [[מואב]], כעשרים ק"מ דרומית מערבית ל[[כרכ|קיר מואב]].

"בעשרים ושמונה למרחשון שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי, רצו וחלקו בינותים מן רצונם היום הזה אלעזר בן אלעזר בן חיטא ואליעזר בן שמואל שניהם מן עין גדי, ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה '''שניהם מן הלוחית שבמחוז עגלתין''', יושבים בעין גדי, תמקומות שחכרו מן יהונתן בן מחנים פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי".

 

 

בנוסף, נראה כי היישוב המשיך להתקיים לאורך כל [[התקופה הרומית]], שכן ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], מראשית המאה הרביעית לספירה, מצוין כי בימי המחבר עוד היה היישוב המקראי "הלוחית" נושב, וכי מיקומו הוא בין רבת מואב ובין צוער{{הערה|[[אונומסטיקון]], 122, שורה 29.}}.