מרים, אם ישו – הבדלי גרסאות

'''מרים, אם ישו''' (גם '''מרים הבתולה''', '''יולדת האלוהים''', '''מדונה''' ועוד; ב[[לטינית]] וברוב השפות האירופאיות: '''Maria''', "מריה") היא דמות מרכזית ב[[נצרות]], בה היא מתוארת כאמו של [[ישו]]. לפי [[הברית החדשה]] והמסורת, מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]] שככש[[המלאך גבריאל]] הודיע לה שהיא הרה מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בעודה [[בתולה]]. היא גידלה את ישו, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין ה[[קדוש (נצרות)|קדושים]], כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ו[[דוגמה|דוֹגמה]] בכנסייה ה[[קתולי]]ת. אמונות נוספות הן [[העיבור ללא חטא|שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום]], ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה.