ועידת הוותיקן השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
Todsaf1 (שיחה | תרומות)
שורה 125:
 
===היחס למלחמה===
לאורך השנים, יחסהיחס לפעולות לוחמתיות היה מורכב. [[אבות הכנסייה]], בהם [[טרטוליאנוס]] ו[[אוריגנס]] דגלו ב[[פציפיזם]] והתנגדו לכל סוג של פעולת תגמול. מנגד [[אוגוסטינוס]] שפעל בסוף המאה השלישית הצדיק פעולת תגמול וכתב: {{ציטוטון|ככלל, מלחמות צודקות הן מלחמות הנוקמות על פגיעות – אם אומה או מדינה שנגדה מתנהלת מלחמה נמנעת מלהעניש עבירה שבוצעה על ידי אזרחיה...}}
 
[[תומאס אקווינס]] פיתח את הגותו של אוגוסטינוס, ובחיבורו [[מכלול התאולוגיה]] הגדיר שלושה תנאים בסיסיים הנדרשים לשם יציאה למלחמה: סמכות ריבונית, עילה מוצדקת - כגון ענישה על תוקפנות, וכוונה ראויה. אחריו תומאס דה-ויו, קג'טאן (1468–1524) הצדיק פעולת תגמול כמחלק מ[[משפט הטבע]]: {{ציטוטון|שהרי אם מישהו יעשוק אזרחי ממלכה אחרת על ידי שדידתם או פגיעה בהם, והממלכה התמימה לא תוכל לנקום את נקמתה ואת נקמת אזרחיה על ידי לחימה בעושק – אזי מעשי רשע היו נותרים ללא מענה והתבונה הטבעית… הייתה לוקה בכך שהיא לא העניקה לממלכה את היכולת לנקום.}}. קג'טאן סבר שפעולת תגמול מהווה "עשיית צדק" וסבר שהיכולת לבצע זאת היא שמגדירה ריבונות מדינתית: {{ציטוטון|.. ממלכה שחסרה לה היכולת להוציא לפעול צדק ענישתי – בין נגד פורעים פנימיים, בין נגד פורעים חיצוניים – לא תיחשב ממלכה ריבונית...}}