בר אבא – הבדלי גרסאות

'''בר אבא''', או '''ישוע בר-אבא''', הוא דמות ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]], המוזכר כ[[מורד במלכות]] וכ[[רוצח]] או כ[[שודד]], אשר [[פונטיוס פילאטוס]] שחרר לחופשי ב[[חג הפסח]], לדרישת ההמון, במקום לשחרר את [[ישוע מנצרת]].

 

 

לסיפור על בר-אבא ניכרת חשיבות היסטורית, שכן נעשה בו שימוש כדי להטיל את האשם ב[[צליבת ישו]] על ה[[יהודים]], וכדי להצדיק [[אנטישמיות]]. עם זאת, כבר [[יוחנן כריסוסטומוס]] הדגיש כי אין מדובר באחריות קולקטיבית וכי בין היהודים שצעקו "דמו עלינו ועל בנינו" היה גם [[פאולוס]] עצמו. כל הטלת אשמה כזו התבטלה מאז [[ועידת הוותיקן השנייה]] ב-1962 בטענה שאי אפשר להטיל את האחריות על כל היהודים מכיוון שלא כולם צאצאי היהודים שלקחו על עצמם ועל צאצאיהם אחריות למות ישו. בספר שפרסם בשנת 2011, דחה האפיפיור [[בנדיקטוס השישה עשר]] פרשנות זו, המכונה "רצח האל על ידי היהודים", והטיל את האשם על חטאי האנושות ואת האחריות על ההמון שהתקבץ במקדש בלבד.