טיפוס הבטן – הבדלי גרסאות

לאחר תקופת דגירה של כשבועיים ה[[תסמין]] השכיח ביותר של טיפוס הבטן הוא [[חום (תסמין)|חום]], אשר נפוץ במעל 95% מהמקרים. החום עולה בצורה זחלנית ובמשך השבוע הראשון מתגבר. לחום נלווים תסמינים שאינם ייחודיים למחלה, לרבות תסמינים דמויי [[שפעת]], כגון [[כאב ראש]] (80%), [[צמרמורת|צמרמורות]] (40%), [[כאבי שרירים]] ופרקיםו[[כאבי פרקים|פרקים]] ושיעולו[[שיעול]] יבש. תסמינים הקשורים במערכת העיכול: חוסר תיאבון, [[כאב בטן|כאבי בטן]] ושלשולו[[שלשול]] או [[עצירות]] מופיעים במיעוט המקרים, ולרוב מתגברים בשבוע השני למחלה. [[בלבול (פסיכולוגיה)|בלבול]] עלול גם כן להופיע, ובמקרים חמורים אף להתבטא כ[[דליריום]]. החום, בשילוב עם הבלבול והפריחה, הביאו לטביעת המונח "טיפואיד", קרי דמוי טיפוס, אשר משמעותה המילולי ביוונית "עשן" או "ערפל", ובהשאלה, הבלבול הנלווה לחום.

[[סימן (רפואה)|סימנים]] בבדיקה הגופנית אף הם אינם ייחודיים למחלה, כגון רגישות בטנית קלה והגדלה קלה של הכבד או הטחול. עם זאת, ישנם סימנים המכוונים יותר לטיפוס הבטן אשר מופיעים במיעוט המקרים. דוגמה לכך היא [[ברדיקרדיה]] יחסית, שאינה הולמת את המצופה בעת חום. דוגמה נוספת היא [[פריחה]] בצורת כתמים ורודים הנעלמים בלחיצה על פני הגו במהלך השבוע השני למחלה ומכונה rose spots. ממצא נפוץ יותר הוא חיפוי חום-צהבהב במרכז הלשון.