קבלת שבת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מקור המנהג: תיקון ניסוח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 9:
אמירת המזמורים צ"ב וצ"ג ב[[תהילים]] ('[[מזמור שיר ליום השבת]]' ו'ה' מלך') הם שריד לטקס "מזמורי החג והשבת", [[נוסח ארץ ישראל|מנהג ארץ ישראלי]] קדום שמופיע בקטעי [[הגניזה הקהירית|גניזה]] רבים. מנהג זה השתמר בעיקר בקהילות המזרח, שהתפללו [[מחזור ארם צובא|בנוסח ארם צובא]] ובנוסחים נוספים.{{הערה|שם=תפילה ומנהגי תפילה|1=[[עזרא פליישר|פליישר, עזרא]]. תפילה ומנהגי תפילה ארץ-ישראליים בתקופת הגניזה. ירושלים: מאגנס, תשמ"ח}} אמירת פרק "במה מדליקין" גם הוא מנהג קדום, והיה נהוג כבר בתקופת ה[[גאונים]] (במחצית הראשונה של [[ימי הביניים]]).{{הערה|1=מובא ב[[סדר רב עמרם גאון]] ב"סדר שבתות"( [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43020&pgnum=59 דף כו ע"א] במהדורת קורנל).}}
מקור הנוסח הנוהג כיום ב[[מקובלי צפת]] [[צפת במאה ה-16|במאה ה־16]]. מקורות מסורתיים מיחסים את יצירת המנהג [[האר"י|לאר"י]] [[משה קורדובירו|ולרמ"ק]]. נטען כי האר"י אמר את מזמור כ"ט, "לכה דודי" ומזמורים צ"ב-צ"ג,
האר"י ותלמידיו כן קיימו טקס מיוחד. סמוך לזמן כניסת (בדומה לנאמר בגמרא), ולצאת, לבושים ב[[בגדי שבת|בגדים לבנים]], אל ה[[שדה (חקלאות)|שדה]] הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין") כדי לקבל את פני השבת.{{הערה|שם=טקס הארי|1= [[שער הכוונות]] לרב חיים ויטאל, דרוש א'. (דף ס"ד ע"א בהדפסה של הוצאת פקיעין (תשל"ה)).}}
| |||