בקול שונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריות
המשך עריכה של הערך
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''בקול שונה: התאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האישה''' (באנגלית: '''''In a Different Voice: Psychological Theory and Women's Development)''''' הוא ספר מתחום [[לימודי מגדר]] מאת החוקרת הפמיניסטית פרופסור [[קרול גיליגן]], שפורסם בארה"ב בשנת 1982. הוצאת אוניברסיטת הרווארד מכנה אותו "הספר הקטן שהתחיל מהפכה"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674970960Carol Gilligan|הכותב=Carol Gilligan|כותרת=In a Different Voice
Psychological Theory and Women’s Development|אתר=Harvard University Press}}</ref>.
 
בספר, מתחה גיליגן ביקורת על תאוריית שלבי ההתפתחות המוסרית של [[לורנס קולברג]] אשר טען שבנותשההתפתחות השיגוהמוסרית בממוצעשל רמהבנות הינה נמוכה יותר שלבמוצע התפתחותמזו מוסרית מאשרשל בנים. גיליגן לעומתו הראתה כי שיטת הניקוד שבה השתמש קולברג נוטה להעניק ציון גבוה יותר לחשיבה המבוססת על '''עקרונות''' (האופיינית לבנים) על פני חשיבה המתרכזת ב'''יחסים''' (האופיינית לבנות).
 
ניתוח זה של גיליגן ספג גם הוא ביקורת מאוחר יותר, אם כי הביקורת על המודל של קולברג, שהוא אינו מכסה את התחום המוסרי במלואו, נותרה בעינה.
שורה 10:
== התאוריה ==
 
המבחן של קולברג לבדיקת רמת ההתפתחות המוסרית מבוסס על סיפור, שסופר לנבדקים (ילדים ונערים בגילים שונים) ובחינת תשובותיהם לשאלות שנשאלו בסופו. הסיפור מספר על אדם שאשתו חלתה ועל מנת להצילה ממוות עליו להשיג עבורה תרופה. אלא שהתרופה יקרה מאוד, ואין לו כסף לשלם עבורה. הוא מחליט לפרוץ לבית המרקחת וגונב אותה, וכך מציל את אשתו ממוות. הנחקרים נשאלו מה דעתם על הגנבה - האם היתה צודקת או לא, ומדוע. בהכללה גסה, בנים ששומעים את הסיפור נוטים לומר שהגבר לא היה צריך לגנוב, ובנות אומרות שכן. בנים משתמשים במושגים כמו צדק, איסור גניבה, קניין פרטי ועוד. בנות לעומתם ניגשות לתשובה מזווית שונה, במונחים של חמלה, אחריות, וניתוח המקרה הקונקרטי. הן לא מרגישות שעליהן לנסח חוק שיחול על כלל המקרים, אלא למצוא פתרון למקרה הקונקרטי. הן מסבירות ש-"זו לא באמת גניבה", "זה חד פעמי", "עדיף לגנוב מאשר להניח לאשתך למות".
 
גילגןבניגוד מראהלקולברג, אשר הסיק מהממצאים כי בנות הינן בעלות רמת התפתחות מוסרית נמוכה מבנים, מציגה גיליגן בספרה הסבר אחר לתוצאות: היא טוענת כי נשים, כמו גברים, מסוגלות לחשוב ולפעול באופן מוסרי, אלא שיש יותר מהשקפה אחת על מוסריות, ולמעשה קיימים שני מודלים לחשיבה מוסרית: מודל החשיבה הגברי אשר מבוסס על אינדיבידואליזם, והוא אימפרסונאלי ומוכלל, ולעומתו מודל החשיבה הנשי אשר שם דגש על מערכות יחסים וטיפול ודאגה לאחר, ונוטה לפתור בעיות אד הוק ולא להכליל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001204799|הכותב=נגה כהן|כותרת=השפעת הפטריארכיה על נשים רק הפכה יותר מתוחכמת|אתר=גלובס|תאריך=12/9/2017}}</ref>. טענתה של גיליגן היא שמודל אחד אינו עדיף על המודל האחר.
 
לאחר שהסבירהמכן את השוני בין תשובות גברים ונשים בהכללה, וגם קבעה שמודל אחד אינו עדיף על המודל האחר, גיליגןהיא מוסיפה נדבך שלישי לתיאוריה שלהלתאוריה: ספרה עוסק אמנם בהתפתחות המוסריות אצל בנות ונשים, אולם מכוון לגברים ונשים כאחד. גיליגן מדגישה שהיא מדברת על "קול שונה", ולא על "קול נשי", שכן לדבריה ישנם גם לא מעט גברים שחושבים במונחים של קשר לזולת ולא של צדק אבסולוטי, ובהתאמה ישנן גם נשים שחשיבתן נשענת על עקרונות מוחלטים. בראיון איתה היא אומרת:<blockquote>"מדוע עלינו לראות היבטים מסוימים של האנושיות כ'גבריים' לעומת היבטים אחרים שהם 'נשיים'?... היום כבר ברור שבמשך שנים סיפרנו סיפור שקרי על גברים ועל נשים גם יחד... ראיתי איך גם גברים וגם נשים נאלצו לוותר על חלקים באישיות שלהם, לעוות את הקול האנושי שלהם בהתאם לציפיות המגדריות מהם"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/shabbat/321553/|הכותב=אריאל הורוביץ|כותרת="פיצול המחשבה והרגש הוא לא סימן לרציונליות, אלא לטראומה"|אתר=מקור ראשון|תאריך=5/3/2021}}</ref></blockquote>עוד היא אומרת: <blockquote>"המטרה אליה אני שואפת היא השגת הבנה עמוקה ורחבה יותר של ההתפתחות האנושית. הבנה זו אפשרית כאשר הקבוצה שנשארה עד כה מחוץ למסגרת התיאורטית של דגם ההתפתחות האנושית, תיכלל בה, ותקבל את תשומת הלב שעד כה לא קיבלה בשדה המחקר... השלמת החסר בנתונים הנוגעים לחוויה הנשית תעניק בסיס ליצירת תיאוריה חדשה אשר אוצרת בחובה סיכוי לתפיסה מוכללת ומקיפה יותר של חיי שני המינים"<ref>{{צ-ספר|מחבר=גיליגן, קרול|שם=בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה|מו"ל=הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים|שנת הוצאה=1995}}</ref>.</blockquote>
בניגוד לקולברג, אשר הסיק מהממצאים כי בנות הינן בעלות רמת התפתחות מוסרית נמוכה מבנים, מציגה גיליגן הסבר אחר לתוצאות: בספרה היא טוענת כי נשים, כמו גברים, מסוגלות לחשוב ולפעול באופן מוסרי, אלא שיש יותר מהשקפה אחת על מוסריות, וזו הנשית אינה פחותה מבחינה ערכית מזו המבוססת על צדק.
 
לאחר שהסבירה את השוני בין תשובות גברים ונשים בהכללה, וגם קבעה שמודל אחד אינו עדיף על המודל האחר, גיליגן מוסיפה נדבך שלישי לתיאוריה שלה: ספרה עוסק אמנם בהתפתחות המוסריות אצל בנות ונשים, אולם מכוון לגברים ונשים כאחד. גיליגן מדגישה שהיא מדברת על "קול שונה", ולא על "קול נשי", שכן לדבריה ישנם גם לא מעט גברים שחושבים במונחים של קשר לזולת ולא של צדק אבסולוטי, ובהתאמה ישנן גם נשים שחשיבתן נשענת על עקרונות מוחלטים. בראיון איתה היא אומרת:<blockquote>"מדוע עלינו לראות היבטים מסוימים של האנושיות כ'גבריים' לעומת היבטים אחרים שהם 'נשיים'?... היום כבר ברור שבמשך שנים סיפרנו סיפור שקרי על גברים ועל נשים גם יחד... ראיתי איך גם גברים וגם נשים נאלצו לוותר על חלקים באישיות שלהם, לעוות את הקול האנושי שלהם בהתאם לציפיות המגדריות מהם"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/shabbat/321553/|הכותב=אריאל הורוביץ|כותרת="פיצול המחשבה והרגש הוא לא סימן לרציונליות, אלא לטראומה"|אתר=מקור ראשון|תאריך=5/3/2021}}</ref></blockquote>עוד היא אומרת: <blockquote>"המטרה אליה אני שואפת היא השגת הבנה עמוקה ורחבה יותר של ההתפתחות האנושית. הבנה זו אפשרית כאשר הקבוצה שנשארה עד כה מחוץ למסגרת התיאורטית של דגם ההתפתחות האנושית, תיכלל בה, ותקבל את תשומת הלב שעד כה לא קיבלה בשדה המחקר... השלמת החסר בנתונים הנוגעים לחוויה הנשית תעניק בסיס ליצירת תיאוריה חדשה אשר אוצרת בחובה סיכוי לתפיסה מוכללת ומקיפה יותר של חיי שני המינים"<ref>{{צ-ספר|מחבר=גיליגן, קרול|שם=בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה|מו"ל=הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים|שנת הוצאה=1995}}</ref></blockquote>
 
== הביקורת על התאוריה ==