מוצר חד-פעמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה |
מ ←שימוש בכלים חד-פעמיים בישראל: הגהה, ניסוח, קישורים פנימיים |
||
שורה 4:
כלים חד-פעמיים מיוצרים מחומרים כגון [[נייר]], [[אלומיניום]] ו[[פלסטיק]], [[כותנה]] או [[פוליסטירן|קלקר]]. כלים חד-פעמיים מפלסטיק וקלקר אינם ניתנים למחזור ואינם [[התכלות|מתכלים]]. בניגוד אליהם כלים חד-פעמיים מחומרים טבעיים כדוגמת [[חזרן|במבוק]] ועלי תירס מתכלים.
לאור הנזק הסביבתי הרב שגורמים הכלים החד-פעמיים, מדינות שונות פועלות לצמצום השימוש בבאמצעות הסברה, חקיקה ו[[מס|מיסוי]]. ב-[[2019]], הודיע [[האיחוד האירופי]] על איסור שימוש בכוסות חד-פעמיים עד [[2021]] על מנת לצמצם את כמויות האשפה, ואת זיהום הסביבה ב[[מיקרופלסטיק]].<ref name=":1">{{Cite news|title=אויב הציבור הבא: כוסות קפה חד פעמיות|url=https://www.themarker.com/wallstreet/MAGAZINE-1.7184207|newspaper=TheMarker|access-date=2020-01-24}}</ref>
== שימושים בכלים חד-פעמיים ==
שורה 25:
* [[מצלמה]] חד-פעמית: מצלמה זולה שבה [[סרט צילום]] יחיד, שימושית לתיירים שהמצלמה הרגילה שלהם התקלקלה או הושארה בביתם.
*[[תאורה|תאורת]] [[דיודה פולטת אור|LED]]: גופי תאורה המבוססים על LED, אינם ניתנים לתחזוקה ואין בהם נורות, מה שאומר שאם הגוף מפסיק לעבוד, אין אפשרות לתקן אותו, ויש להחליפו בגוף תאורה חדש.
*מחסניות [[דיו]] אשר מושלכות בעת ריקונן במקום למלא אותן מחדש.
== נזקים לסביבה ==
שורה 31:
=== שקיות מפלסטיק ===
בנוסף לעובדה שפלסטיק [[התכלות|מתכלה]] לאט
=== פוליסטירן (קלקר) ===
שורה 51:
על פי כתבה ב[[כלכליסט]] מיוני 2018, ישראל היא שיאנית עולמית בשימוש בכלים חד-פעמיים. בכל חודש ישראלים משתמשים ביותר מ־250 מיליון כוסות פלסטיק ויותר מ־12 מיליון כוסות נייר.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3740662,00.html|הכותב=ארי ליבסקר|כותרת=מדינת חד"פ: כך התמכרה ישראל לכלי פלסטיק חד-פעמיים|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2018-06-23|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref> רוב הכלים החד-פעמים בישראל אינם מתכלים, כלומר אינם מתפרקים [[דשונת|בקומפוסטר]] ביתי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5024829,00.html|כותרת=כלים חד פעמיים: טרגדיה מיתוגית|אתר=ynet|תאריך=2017-10-05|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>
על פי ארגון [[אדם טבע ודין]], נכון ל-2020
בערים כמו [[רעננה]], [[כפר סבא]]
בסוף 2020, נאסר שימוש בפלסטיק ובכלים חד-פעמיים בחופי הים בעיר [[אילת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/break/3408704|כותרת=הכנסת כלים חד-פעמיים לחופי אילת תיאסר על פי חוק - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!News|תאריך=2020-12-31|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> ובכך הפכה לעיר הראשונה שעשתה זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.9414265|כותרת=בלי צלחות, כוסות וקשים: נאסר השימוש בחד פעמי בחופי אילת|אתר=Haaretz הארץ|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-12-31}}</ref> כמו כן, [[המשרד להגנת הסביבה]] הודיע כי יקצה 41 מיליון שקל להתקנת מדיחי כלים בגני [[משרד החינוך]], במטרה להפחית את השימוש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף להתחייבות של הרשות הרלוונטית לרכוש צלחות וסכו"ם רב-פעמיים.<ref>{{Cite news|title=נוצרה הזדמנות להוציא את הפלסטיק החד פעמי מגני הילדים. הכדור אצל ראשי הערים|url=https://www.haaretz.co.il/amp/nature/.premium-1.9405044|newspaper=הארץ|date=2020-12-28|access-date=2020-12-31|language=he|first=שירה|last=קדרי-עובדיה|first2=ניר|last2=חסון}}</ref> ב[[קריית ביאליק]] אושר [[חוק עזר עירוני]], שיאסור על המבקרים בפארקים להשתמש בכלים חד-פעמיים. זאת בכפוף לאישור שרים בממשלה. אם ייושם, העיר תהיה הראשונה לעשות זאת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mako.co.il/news-israel/2021_q1/Article-124a07bbc92c671026.htm|כותרת=N12 - עיריית קריית ביאליק: פיקניק בפארק הציבורי? בלי כלים...|אתר=N12|תאריך=2021-01-02|תאריך_וידוא=2021-01-02}}</ref>
עד לאחרונה לא הייתה בישראל כל חקיקה המגבילה יבוא או ייצור של כלים חד-פעמיים.<ref name=":0" /> בשנת [[2014 בישראל|2014]], יזם [[המשרד להגנת הסביבה]] הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות,{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_ls1_302518.pdf הצעת חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ה-2014], ה"ח הממשלה 894 מ-27 באוקטובר 2014}} ההצעה אושרה
==בהלכה==
|