גרגוריוס הראשון – הבדלי גרסאות

ה[[אפיפיור]] '''גרגוריוס הראשון''' (ב[[לטינית]]: '''Gregorius I'''; בערך [[540]] – [[12 במרץ]] [[604]]), '''גרגוריוס הגדול''' ('''Gregorius Magnus''') או '''גרגוריוס ה[[קדוש (נצרות)|קדוש]]''', היה ראש [[הכנסייה הקתולית]] מ-[[3 בספטמבר]] [[590]] ועד מותו. גרגוריוס היה ידוע גם כ"גרגוריוס של הדיאלוג" ב[[נצרות אורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]] בשל ה[[דיאלוגים (גרגוריוס)|דיאלוגים]] שכתב. הוא היה ראשון האפיפיורים אשר הגיע מרקע מנזרי. הוא נחשב למייסד האפיפיורות של [[ימי הביניים]], ועיצב את דרכה של האפיפיורות במאתיים השנים לאחריו: עצמאות הקיסר וברית עם אבות המנזרים ה[[בנדיקטינים]] ועם הממלכות ה[[מרובינגים|מרובינגיות]] של ה[[פרנקים]]. גרגוריוס נחשב לאחד מ[[אבות הכנסייה]] וזכה להיות אחד מארבעת [[מורי הכנסייה|הדוקטורים של הכנסייה]] הראשונים וזאת על אף שלא היה [[תאולוגיה|תאולוג]].

 

 

ב[[קונסטנטינופול]], גרגוריוס נקלע למחלוקת עם [[פטריארך קונסטנטינופול]] אאוטיכיוס, על נושא תחיית המתים והאיחוד בין הגוף לנפש. המחלוקת הגיעה לשיפוטו של הקיסר, שפסק לטובת גרגוריוס. פרסומו של אאוטיכיוס נידון ל[[שרפת ספרים|השמדה]]. עם חזרתו לרומא, גרגוריוס מונה למזכיר ראשון של פלגיוס ונבחר ליורשו כאפיפיור.