יעקב אשל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 1:
[[קובץ:Eshel.jpg|שמאל|ממוזער|150px|יעקב אשל]]
'''יעקב אשל''' ([[ב' באלול]] [[תרצ"ה]], [[30 באוגוסט]] [[1935]] - [[י"ד בתשרי]] [[תשס"ט]] [[12 באוקטובר]] [[2008]]) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים [[אוניברסיטת אריאל]]), ומנהל המרכז ל[[מחקר ופיתוח]] אזורי - [[השומרון]] ו[[בקעת הירדן]]. כמו כן יזם את 18 כנסי [[מחקרי יהודה ושומרון]] שב-16 מהם ערך את ספר הכנס. בעריכתו יצאה לאור סדרת הספרים של מחקרי יהודה ושומרון, הכוללת מעל ל-1,000 מחקרים בתחומי [[מקרא]], [[היסטוריה]], [[ארכאולוגיה]], [[מדעי החברה]] ו[[מדעי כדור הארץ]].
 
תרם לקליטת עולים חוקרים מ[[חבר המדינות]]. הוא שילב את חלקם במחקר ובהוראה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. קליטתם במוסדות אקדמיים אחרים לא הייתה קלה מפאת חוסר תקנים ומכסות. רבים מהם מרצים וחוקרים באריאל והם נתנו למרכז את ייחודו המדעי.
 
==תולדות חייו==
יעקב אשל נולד ב[[ירושלים]] והיה דור שישי בעיר, בן למשפחות בוימגרטן וצוובנר שהגיעו לארץ במסגרת [[עליית תלמידי החתם סופר]] מ[[הונגריה]]. סבו, [[אברהם חיים שאג]] (צוובנר), היה חבר [[הכנסת הראשונה]]. שירת ב[[נח"ל]], ולאחר מכן למד ב[[הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית|פקולטה לחקלאות]] של [[האוניברסיטה העברית]] ברחובות. הדוקטורט שלו עסק במזיקים ב[[חמצה]] (חומוס). בשנת 1981 למד בתוכנית למנהלים בכירים - International Markting Programme Emmanuel College, Cambridge, U.K
 
לימד במוסדות האקדמיים הבאים:
* 1966 – 19671966–1967 – [[פרופסור אורח]] במחלקה לבוטניקה והורטיקולטורה ב[[אוניברסיטת פרדו]], מדינת [[אינדיאנה]] בארצות הברית.
* 1971 ו-1973 מרצה בכיר בגידולי שדה, הפקולטה לחקלאות, רחובות.
* 1972 – סיור והרצאות במספר אוניברסיטאות ומוסדות מחקר בארצות הברית.
* 1973 – יו"ר החוג לגידולי שדה וגן בפקולטה לחקלאות.
* 1974 – 19751974–1975 – פרופסור אורח במחלקה לבוטניקה ופיטופתלוגיה Colorado State University, U.S.A.
 
החל משנת 1976 עבד בתחום כימיקלים לחקלאות בחברת [[כצט]], ומשנת 1988 היה מנהל האגף האגרוטכני של החברה. עבד בתחום חומרי ההדברה והיה למנהל המחלקה החקלאית בחברה.
שורה 20:
בתחום הפרסומים הוא עסק משנת 1970 כאשר היה יו"ר ועדת הפרסומים של [[האגודה הישראלית למדע העשבים הרעים]]. בעשור לאחר מכן היה חבר מערכת הרבעון PHYTOPARASITICA.
 
אשל נפטר ב[[קדומים]] בגיל 73. היה אב לשלושה בנים ובת, בהם פרופ' [[חנן אשל]], היסטוריון ו[[ארכאולוג]] והרב [[בעז אשל]] מחנך בישיבה הקטנה- תיכונית 'בני צבי' בבית אל.
 
==בשומרון==
 
במהלך השנים, עבר אשל עם משפחתו מ[[רחובות]] ל[[שומרון]] ונמנה עם מקימי [[מעלה שומרון]], ובהמשך עבר ליישוב [[קדומים]]. בראשית שנות ה-90 הקים את מכון המחקר במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. במסגרת מכון המחקר קלט עשרות מדענים עולים מחבר המדינות. באמצעות תקציבי מחקר הוא הצליח לקדם נושאי מחקר, אשר זכו ליישום.
 
בשנת 1998 הקים את המרכז למחקר ופיתוח אזורי באריאל. המרכז עסק במחקר ופיתוח באזור השומרון ובקעת הירדן. המרכז הוא אחד מתוך 10 מרכזים דומים הפועלים ברחבי הארץ.
שורה 30:
==מחקרי יהודה ושומרון==
[[קובץ:Late_jacov_eshel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יעקב אשל בכנס [[מחקרי יהודה ושומרון]] 2008]]
מחקרי יהודה ושומרון נחשבים למרכז חשוב ב[[מחקר אזור בארץ ישראל]]. בשנת 2008 התקיים הכנס ה-18. הכנסים עוסקים במגוון נושאים:
* מקרא, היסטוריה וארכאולוגיה.
* מדעי החברה.
שורה 36:
הבמה משמשת גם להצגת מחקרים על [[ארץ ישראל]] מחוץ ל[[יהודה ושומרון]].
 
אשל ערך את ספר הכנס.
 
בשנותיו האחרונות אשל קבל על עצמו את העריכה של מחקרי [[ספר המדבר בארץ ישראל]] - סדרת כנסי מחקר אזורי שהחל בשנת תשס"ו - 2006, ביוזמת [[מרכז סיור ולימוד סוסיא|סוסיא- מרכז סיור ולימוד]].
 
==מספריו==
 
* יחד עם ציפורה גת, '''האקלים והמטאורולוגיה החקלאית בשומרון ויהודה''', רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, [[תשס"ג]].
* יחד עם [[אהוד נצר]], [[דוד עמית]] ו[[דוד קאסוטו]], '''ועשו לי מקדש'''- בתי כנסת מימי קדם ועד ימינו, רשות המחקר, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, אריאל, תשס"ד.
 
==פרסומים מדעיים==
 
פרסם כעשרים פרסומים, ביניהם אלו:
* ח. צבן, ל. אמדור, ד. סולומוניקה וי' אשל, '''אריאל וראש-העין – השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני''', מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, עמ' 274-257257–274, 2005.
 
* ח. צבן, ל. אמדור, ד. סולומוניקה וי' אשל, '''אריאל וראש-העין – השוואה על-פי מדדים של פיתוח עירוני''', מחקרי יהודה ושומרון, קובץ יד, עמ' 274-257, 2005.
 
<div style="direction: ltr;">
 
* Nisnevich, M., Sirotin, G., Dvoskin, L. & Eshel, Y., Effect to Moisture Content of Highly Porous Bottom Ash on Properties of Concrete Mixture and Hardened Concrete.
Magazine Concrete Res., 53: 283-288283–288.2001
* Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .
Utilization of Bottom Ash in Concrete Technology.
Proc. Int. Ash Utilization Symposium, pp. 7-157–15.2003
 
* Nisnevich, M., Sirotin, G. & Eshel, Y. .
Combined Utilization of Bottem Ash and Fly Ash for Lightweight Concrete Prodution.
roc. World Coal Ash Conf., pp. 1-121–12. 2005
</div>