הקהילה היהודית בשומסק – הבדלי גרסאות

קהילת יהודי [[שומסק]] (באוקראיניתב[[אוקראינית]]: '''Шумськ''' בפולניתב[[פולנית]]: '''Szumsk'') שבחבל [[ווהלין (מחוז)|ווהלין]] התקיימה החל מהמאה ה-17 ועד [[מלחמת העולם השנייה]]. רק כ 60 מיהודי העיר נותרו ניצולים. כיום אין קהילה יהודית בשומסק.

שומסק הייתה עיר נסיכות שישבה על גבול אוקראינה – פולין. לפי העדויות היו בעיר רוב של תושבים אוקראינים והאצולה הייתה פולנית. אזכור ראשון של היהודים בעיר הינוהוא ב[[גזרות ת"ח–ת"ט|גזרות ת"ח ות"ט]] בשנת 1648, בה הרס המנהיג של מרד הקוזאקים [[בוגדן חמלניצקי|בוגדן חמלינצקי]] את שומסק עד היסוד. מן העובדה שחמלינצקי ראה את שומסק כיעד להרס מסיקים שהיה שם יישוב יהודי. חמלינצקי היה שונא יהודים וראה בהם תמיד יעד לתקיפה בעוד הקהילות היהודיות היו בעלות רכוש ושגשגו.

מן התקופה הקדם ציונית אין כמעט עדויות על הקהילה היהודית בשומסק חוץ ממפקדי האוכלוסין שהרוסים עשו, שם יש רשימת תושבים הכוללת את הקהילה היהודית. לאחר תחילת הציונות חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי שומסק והייתה בה הרבה פעילות ציונית.

בתחילת המאה ה-20 הייתה תנועת הגירה גדולה של יהודי שומסק רובם לארצות הברית והיו גם שעלו לארץ ישראל. הרבה מיהודי שומסק שעלו לארץ התיישבו בקיבוצים, בחדרה וברחובות.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת הפוגרומים, מצב יהודי שומסק היה קשה, השלטון על העיר עבר מיד ליד בין ה[[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|בולשביקים]], [[סימון פטליורה]] ושודדים והיהודים נפגעו מכך קשות. בשנת 1920 עם קביעת הגבולות, שומסק נפכה לחלק מפולין, קילומטר אחד מהגבול עם ברית המועצות. כשפרצה מלחמת העולם השניההשנייה הקרבה לברית המועצות אפשרה לחלק מיהודי שומסק לברוח וכך להינצל.

בתקופת השלטון הפולני חוו היהודים פריחה משמעותית מבחינה חברתית ותרבותית. הקהילה היהודית הייתה מלוכדת ובעלת צביון מגובש על מעמדותיה ושכבות ייחוסה. רוב הקהילה היו שומרי תורה ומצוות, וגם הנוער שלא שמר תורה ומצוות כיבד את הקהילה והוריו, ויש לכך עדויות רבות שאנשים יוצאי הקהילה סיפרו על כך<ref>הדברים תועדו במאמרים רבים המופיעים בספר יזכור לקהילת שומסק.</ref>. בנוסף היה הרבה עזרה הדדית וגמילות חסדים. בעיר הייתה פעילות ציונית רבה בהרבה זרמים, אולם היה ביניהם אחווה ושלום ודבר זה אינו גרם לשסעים בקהילה. בנוסף, הוקם בית ספר יהודי שבו לימדו לפי התכנית של רשת "תרבות"<ref>רשת 'תרבות' הייתה רשת של בתי ספר שלימדו את רוב המקצועות בעברית ולא בפולנית. כך שהתלמידים בבתי ספר אלו דיברו עברית ברמה גבוהה, וכן דיברו עברית בחיי היום יום ביניהם.</ref>. לפי התקן של הממשלה הפולנית, לימודי בית ספר יסודי שהיו בחינם נמשכו רק 4 שנים. כדי שהילדים ילמדו יותר, סידרו שכל כיתה נמשכה שנתיים, כך שהילדים למדו 8 שנים. ליד בית הספר הייתה ספרייה עברית גדולה ופעילה מאוד. בעיר פעל סניף גדול של תנועת [[החלוץ]] שהכשיר צעירים לעבודה חקלאית לפני עלייתם ארצה בנוסף פעל בעיר סניף גדול של תנועת 'ביתר' וגם סניף של 'השומר הצעיר'. בנוסף פעלו בעיר [[קרן היסוד]] ו[[קרן קיימת לישראל|קרן הקיימת]]. בעיר הוקם גם 'חוג דרמטי' על ידי צעירי העיר שבמסגרתו הועלו מחזות של מחברים יהודים ידועים כמו [[שלום עליכם]]. חלק מההצגות היו ביידיש וחלק בעברית.

בגטו היו ארבעה בתי תפילה: בית הכנסת הגדול עם הלבנים האדומות, בית המדרש האפור, הקלויז של חסידי ירמלינץ ובית הכנסת של הרבי ר' ביירנו ז"ל שנוהל על ידי רבי יוסילי רבין, רב העיר.