ניקולה ברטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 36:
ב-[[1988]], בתום שלוש עונות במדי פיורנטינה, נמכר ברטי ל[[אינטר מילאנו]] בסכום המוערך ב-3.6 מיליון [[אירו]]. כבר בעונת הבכורה שלו תחת המאמן [[ג'ובאני טרפטוני]], רשמה אינטר עונה מוצלחת, כשזכתה באליפות בפער של 11 נקודות מסגניתה [[נאפולי (כדורגל)|נאפולי]]. ברטי עצמו תרם שבעה שערי ליגה באותה עונה, שיא קריירה עבורו.
 
במדי אינטר הפגין ברטי יכולות ורסטיליות, כששיחק במגוון עמדות בקישור והיה לשחקן מרכזי בקבוצה. בעונת {{בספורט|1990|1991}} זכה ברטי לראשונה בקריירה בתואר אירופי, כשאינטר זכתה לראשונה בתולדותיה ב[[גביע אופ"א]]. [[גמר גביע אופ"א 1991|גמר הגביע]] הכל-איטלקי, ששוחק במתכונת בית-חוץ, הפגיש בין אינטר ל[[רומא (כדורגל)|רומא]]. במשחק הראשון ב[[סן סירו]], כבש ברטי את שערה השני של אינטר בניצחון 0–2. למרות הפסד 0–1 בגומלין, זכתה אינטר בתואר.
 
בסיום אותה עונה עזב טרפטוני את אינטר, והקבוצה לא שבה לזכות בתארים עד לעונת {{בספורט|1993|1994}}. באותה עונה רשם ברטי רק תשע הופעות ליגה, והקבוצה רשמה עונה מאכזבת שהסתיימה במקום ה-13 בלבד, אך באירופה הקבוצה הצליחה לזכות בגביע אופ"א בפעם השנייה בתולדותיה, בזכות יכולת מצוינת של [[דניס ברגקאמפ]]. ברטי, שכבש בגמר של [[1991]], הצליח לכבוש גם ב[[גמר גביע אופ"א 1994|מפגש הגמר]] הכפול מול [[רד בול זלצבורג]]. ברטי כבש את שער הניצחון במשחק הראשון, שנערך ב[[אצטדיון ארנסט האפל]] והסתיים בתוצאה 0–1 לאינטר, שניצחה בתוצאה גם בגומלין הביתי בדרך לזכייה.