הרכבת הימית לישראל במלחמת יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה כפולה |
|||
שורה 1:
[[קובץ:A4CoShiptoIsrael1973.jpg|250px|ממוזער|שמאל|משלוח מטוסים מארצות הברית לישראל על סיפון אנית משא ישראלית במסגרת חידוש הציוד והחימוש לאחר מלחמת יום הכיפורים]]'''הרכבת הימית לישראל במלחמת יום הכיפורים''' היה מבצע אמריקאי-ישראלי לשינוע ימי של אמצעי לחימה אמריקאים שהגיעו לקראת סוף המלחמה ובמשך זמן מה לאחריה. במקביל נערך [[מבצע ניקל גראס]] לשינוע אווירי של ציוד צבאי.
== רקע ==
הבקשה הישראלית הראשונה לרכישת ציוד צבאי ו[[תחמושת]] הועברה לארצות הברית כבר ב-7 באוקטובר 1973. האמריקאים לא נטו בתחילה לאשר את הבקשה במלואה וב-9 באוקטובר פנה [[שמחה דיניץ]], [[שגריר ישראל בארצות הברית]], שוב ל[[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכירות המדינה]] בנושא הסיוע. לאחר דיון בנושא בין ד"ר [[הנרי קיסינג'ר]] ו[[ריצ'רד ניקסון]], [[נשיא ארצות הברית]], יצאה הוראה ל[[משרד ההגנה האמריקאי]] כי יש לארגן העברת ציוד צבאי לישראל ללא דיחוי.
לבקשת הנשיא אישר [[הקונגרס האמריקאי]] תקציב חירום של 2.2 מיליארד דולר לטובת הסיוע לישראל. אספקת הציוד החלה ברכבת אווירית אשר התארגנה במהירות וכבר ב-12 באוקטובר נחת בשדה התעופה בלוד מטוס התובלה האמריקאי הראשון אשר הביא מטען של תחמושת וחלפים. כך החלה הרכבת האווירית המפורסמת ([[מבצע ניקל גראס]]) שנמשכה עד 14 בנובמבר 1973.
שורה 9 ⟵ 8:
== דיונים והנחיות ==
במהלך ימי המלחמה התקיימו ב[[חדר המצב (הבית הלבן)|חדר המצב]] של הבית הלבן, ישיבות רבות לעדכון וקבלת החלטות. הישיבות התקיימו במסגרת קבוצת Washington Special Actions Group או בקיצור WSAG שהובלה על ידי ד"ר קיסינג'ר בהשתתפות קבועה של אנשי מחלקת המדינה, משרד ההגנה, CIA, נציגי המטות המשולבים ואנשי [[המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית|המועצה לביטחון לאומי]].[[קובץ:אישור הנשיא ניקסון לבקשת ישראל לקבלת אמצעי לחימה 9.10.1973.pdf|ממוזער|אישור הנשיא ניקסון להעברת אמצעי לחימה לישראל (סיכום פגישת השגריר דיניץ עם מזכיר המדינה קיסינג'ר)]]בישיבה שנערכה ב-16 באוקטובר נקבע כי ציוד חיוני המועבר לישראל יועבר מידית גם בדרך הים בתוך 6 שבועות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://books.google.co.il/books?id=CQUuXG8iCbUC&pg=PA545&lpg=PA545&dq=1973+Sealift+pipeline+of+equipment+should+begin+immediately+and+be+scheduled+over+the+next+six+weeks&source=bl&ots=9rkT4yEr9X&sig=ACfU3U1VxPC61RtfG5hJZ-UDPecIrXPwCw&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjb4oHbg5_sAhUxyoUKHWOvB9sQ6AEwBHoECAgQAg#v=onepage&q=1973%20Sealift%20pipeline%20of%20equipment%20should%20begin%20immediately%20and%20be%20scheduled%20over%20the%20next%20six%20weeks&f=false|הכותב=|כותרת=סיכום פגישה בבית הלבן 16 אוקטובר 1973 (עמוד 545)|אתר=|תאריך=}}</ref>
באותה ישיבה דיווח סגן שר ההגנה ויליאם קלמנטס <small>[[:en:Bill_Clements|(אנ')]]</small>, על הכנות למשלוח כולל הכנות להעברת טנקים דרך נמל רוטרדם.
שורה 24 ⟵ 21:
== הרכבת הימית ==
בהעברת הציוד הצבאי לישראל בחודשים האחרונים של 1973 השתתפו אוניות של 3 חברות ספנות ישראליות: [[צים]], [[החברה הימית להובלת פרי]] ו[[אל-ים אניות|אל ים]].
שורה 42 ⟵ 38:
הניצחונות בקרבות הטילים והאבטחה שקוימה על ידי חיל הים הישראלי היוו שיקול מכריע בהחלטת נשיא ארצות הברית להפעיל את האספקה דרך הים. אלוף [[מרדכי גור]] ששימש כנספח צה"ל בארצות הברית והשתתף בחלק מהדיונים. מסר את התרשמותו שאילו היה [[הצי השישי של ארצות הברית]] נדרש לאבטחת השיט הוא לא היה מתקיים. זאת עקב ההתחזקות המשמעותית של [[הצי הסובייטי]] בים התיכון שהיווה איום בכוח.
[[קובץ:JetsOnDeck1973.jpg|ממוזער|מטוסי סקייהוק על סיפון אנית סוחר - 'לימון קור' של חברת הפרי, רב חובל אברהם גרטי - בדרכם לישראל במסגרת הרכבת הימית
== סיכום ==
שורה 49 ⟵ 46:
גם לגבי נמלי המוצא אין הסכמה. האמריקאים מחשבים ציוד שהוטען בנמלי ארצות הברית וציוד שהועבר מבסיסי צבא שלהם באירופה. בישראל כוללים כנראה גם ציוד חיוני אחר שהוטען במדינות מקור אחרות.
▲קובץ:JetsOnDeck1973.jpg|מטוסי סקייהוק על סיפון אנית סוחר - 'לימון קור' של חברת הפרי, רב חובל אברהם גרטי - בדרכם לישראל במסגרת הרכבת הימית לחידוש החימוש שהופעלה במלחמה ולאחריה.
==ראו גם==
| |||