משתמש:Lilijuros/טיוטה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
הפרבק נולדה בווינטרשייד (היום חלק מ[[גילסרברג]]) ב[[הסן]]. לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]], הפרבק [[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה|גורשה]] מ[[פרוסיה המזרחית|מזרח-פרוסיה]] ועבריה לחיות ב[[שוודיה]] במשך ארבע שנים. שם למדה [[פדגוגיה]], [[פילוסופיה]] ו[[בלשנות]]. במשך למעלה מחמישים שנה עבדה הפרבק בצלו הפוליטי של בעלה. לאחר מות בעלה ב-[[1999]], היא השתלטה על רבים מתפקידיו, כולל יו"ר מוסד ה[[חינוך מבוגרים|חינוך המבוגרים]] הבינלאומי (Collegium Humanum) בוולוטו, [[נורדריין-וסטפאליה]], ששניהם הקימו ב-[[1963]].{{הערה|שם=בראון}}{{הערה|שם=וסטפאלייה}} המוסד היה פעיל לראשונה בתנועה הגרמנית ל[[איכות הסביבה]] ומתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] פנה בגלוי לתנועות ה[[ימין רדיקלי|ימין הקיצוני]]; המשך קיום הארגון נאסר לאחר מכן על ידי [[משרד הפנים (גרמניה)|משרד הפנים הפדרלי הגרמני]] ב-2008.{{הערה|שם=בראון}}{{הערה|שם=וסטפאלייה}}
מ-[[1983]] עד [[1989]], הפרבק הייתה גם נשיאת האיגוד העולמי להגנת החיים (סניף גרמניה), וחשפה בעמדה לא-ממשלתית זו את התנגדותה למערכת המערבית ו[[אזורי הכיבוש בגרמניה|לאזורי הכיבוש]]. היא הייתה חברה זמנית במפלגה הדמוקרטית האקולוגית (ÖDP).
בשנת [[1992]], הפרבק הפכה ליו"ר הראשון של אגודת אתרי הזיכרון, ונשארה בתפקיד זה עד [[2003]].{{הערה|שם=וסטפאלייה}} העמותה הרשומה הוקמה במאי 1992 עם המטרה לבנות אנדרטה לקרבנות האזרחים הגרמנים של מלחמת העולם השנייה על ידי הפצצות, חטיפה, גירוש ומרכזי מעצר, כדי לשים קץ ל"טבע החד-צדדי הבלתי מוצדק של השקפת ההיסטוריה והמאבק להתגבר על העבר".{{הערה|שם=וסטפאלייה}}
|