אברהם שלמה זלמן צורף – הבדלי גרסאות

(←‏top: יואל משה סלומון לא היה רב)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
הצלחתו בגיוס התרומות הביאה לכך שייזום תוכנית לשיקום שטח בית הכנסת "[[חורבת רבי יהודה החסיד]]" והפיכתו למרכז יישוב יהודי. בשנת [[1836]] יצא למצרים ובעזרת ה[[קונסול דיפלומטי|קונסולים]] של [[רוסיה]] ו[[אוסטריה]] קיבל [[פירמאן]] (צו מלכותי) מ[[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי באשא]], שליט מצרים, ששלט באותה עת גם בארץ ישראל, אשר ציווה "כי הרשות בידי העדה האשכנזית להקים את 'דיר שיכנז' (דהיינו 'חצר האשכנזים'; לימים 'החורבה' וסביבותיה) ולבנות בתוכה מעונות, ואסור לתבוע מהם את חובות אבותיהם"{{הערה|1=המקור: רבי [[אברהם משה לונץ]] מצוטט ב'''הגואל שבא לירושלים'''}}. מהלך זה קנה לו אויבים רבים בירושלים. בטענתו התבסס צורף על [[החוק העות'מאני]], המבוסס על ה[[שריעה]], שעל פיו חוב שעברו עליו 40 שנה הרי הוא בטל - והחוב של רבי [[יהודה החסיד (ירושלים)|יהודה החסיד]] היה בן למעלה מ-130 שנה.
 
רבי [[יהוסף שווארץ]] בספרו "[[תבואות הארץ]]" כותב: "ביום י"ט אלול התחלנו לפנות האשפה והזבל ויחלו לבנות. עד [[פרשת וארא]] תקצ"ז נגמר בית המדרש וכבר יכולנו להתפלל בו ונחנכה ביום ההוא בשמחה גדולה: ברוך מציב גבולות אלמנה, ויקרא את שמו "[[בית הכנסת מנחם ציון|מנחם ציון]]" או בפי העם "בית המדרש הישן". ויבנו עוד כל הבניינים והבתים הנחרבים והנהרים אשר בכל החצר הגדול הזה"{{הערה|1=עמוד תע"ב}}. כך היו במרכז של העדה האשכנזית מושב לבית דין צדק, [[תלמוד תורה]] לנערים ו[[ישיבה]].
 
==מותו==
995

עריכות