אלי עמיר – הבדלי גרסאות

 

אלי עמיר היה נער צעיר כאשר עלה מעיראק. לדבריו, חסרה לו השכלה תורנית ועברית שורשית. הדבר מתבטא, לדעתו, גם בכתיבתו. עד היום [[ערבית]] היא [[שפת אם|שפת אמו]]. שנותיו במשמר העמק היו חשובות, מכריעות וקשות, אך לא יפות. הכאב הגדול ביותר לאדם הוא פסילת תרבות. לא הייתה ברירה. בקיבוץ דרשו מהם הרבה; גם הם התגברו על בעיית הניתוק מהעבר. אלי נאלץ לשקר להוריו. הם לא ידעו את האמת. לדעת אלי עמיר, הכפייה [[תרבות|התרבותית]] הייתה שגויה, כי השמיטו מן האדם את שורשיו התרבותיים. הוא איננו רוצה להעתיק לכאן את הדגם העיראקי, אבל היה רוצה לקבל זמן להשתנות. לדבריו עיצבה התרבות המערבית את חייו הרציונליים: ה[[ספרות]], ה[[תיאטרון]], ה[[מוזיקה]], האומנות הפלסטית, ה[[ארכיטקטורה]], אך בתחום ה[[רגש]] עודנו שייך למזרח.

 

==ספריו==