סוגה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שכתוב
סיום
שורה 3:
כללי הסוגה גמישים. יצירה לא חייבת למלא את כל כללי הסוגה כדי להיות מסווגת בתוכה. ב[[ספרות בלשית|סיפור הבלשי]], למשל, אחד מכללי הסוגה הוא שהפושע מתגלה בסוף הסיפור. עם זאת, לא כל הסיפורים הבלשיים מקפידים לשמור על כלל זה, והם עדיין נחשבים לסיפורים בלשיים.
 
בעיה נוספת היא שזוהי הכללה אנושית, מילה, שיכולה לשנות את משמעותה בתקופות היסטוריות שונות. המילה [[רומן]], לדוגמה, שימשה ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] במשמעות מסוימת ([[רומאן ריאליסטי]]), ואילו כיום היא מתארת, כדברי [[איין פורסטר]], כל יצירת [[סיפורת]] ארוכה. משמעות הדבר היא שלעיתים קרובות לא ניתן למצוא לסוגה הגדרה ז'אנרית שתכסה את כל היצירות, שסווגו תחת ז'אנר מסוים לאורך ההיסטוריה,בתוכה ורק אותן. מי שמנסה להגדיר מהו "רומאן", אם כן, יאלץ להתאים את הגדרתו לאופן בו נתפס רומאן בתקופה מסוימת, כלומר הגדרתו תהיה הגדרה סינכרונית.
 
==ז'אנרולוגיה==
 
{{ערך מורחב|ז'אנרולוגיה}}
 
ז'אנרולוגיה היא תחום ב[[תורת הספרות]] או בלימודי [[קולנוע]], [[תיאטרון]] ו[[טלוויזיה]] שעוסק בחקר ז'אנרים. כבר [[אריסטו]] ב[[הפואטיקה|פואטיקה]] שלו עסק בז'אנרולוגיה, כאשר הבדיל את ה[[טרגדיה]] מן ה[[קומדיה]] ואת אלו מן ה[[פרודיה]]. מאז הפואטיקה ועד ימינו ניתן להבחין בשני כיווני מחקר שונים בתחום זה: חקר ז'אנרים מבחינה מבנית (עיסוק סינכרוני) וחקר ז'אנרים מבחינה [[היסטוריה|היסטורית]] (עיסוק דיאכרוני).
 
שורה 19 ⟵ 17:
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{הרעיונות|genre|ז'אנר, סוגה}}
 
{{קצרמר|אמנות}}
 
[[קטגוריה:סוגות|*]]