|
}}
[[קובץ:Lukács_György.jpg|שמאל|ממוזער| נותן השם: [[ג'רג' לוקאץ']]]]
'''בית הספרספר בבודפשטבודפשט או אסכולת בודפשט''', (ב[[הונגרית]]: '''Budapesti iskola''') הידוע גם בשם אסכולת לוקאץ', הייתה קבוצה של פילוסופים והוגים שהתקבצו סביב [[ג'רג' לוקאץ']] ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70 של המאה ה-20|ה-70]]. האסכולה כללה את [[פרנץ פהר]], [[אגנש הלר]], [[ג'רג' מרקוש]] ומיהאי ויידה, בין היתר. באופן רחב יותר, ניתן לכלול בו גם את מיקלוש אלמאשי ו[[אישטוואן הרמן]].
תלמידיהםתלמידי האסכולה נקראו מאוחר יותר "גן הילדים של לוקאץ'," שכללווכללו כמה פוליטיקאים שצמחו מאוחר יותר (למשל: [[יאנוש קיש]], [[ג'רג' בנצה]] מריה לודאשי, שאנדור רדנוטי), שכבר השתייכו לאופוזיציה הדמוקרטית המאוחרת יותר.
בית הספרספר בבודפשטבודפשט הייתה אכן במקור [[אסכולה]] של הומניזם מרקסיסטי, אך מאוחר יותר של פוסט-מרקסיזם [[ליברליזם|וליברליזם]] דיסידנטי שצמח בהונגריה בתחילת שנות ה-60, השייך למה שנקרא [[השמאל החדש]] ההונגרי.
== רקע ==
[[המרד ההונגרי]] (המהפכה ההונגרית של 1956) הייתה אחד האירועים הפוליטיים החשובים בחייה של אגנסהפילוסופית אגנש הלר, שכן בתקופה זו היא ראתה את השפעת החירויות האקדמיות של ה[[תאוריה ביקורתית|תיאוריה הביקורתית]] המרקסיסטית כמסוכנת לכל המבנה הפוליטי והחברתי של הונגריה. ההתקוממות אישרה את רעיונותיה של הלר, שמה ש[[קרל מרקס]] התכוון באמת שלעם תהיה אוטונומיה פוליטית וקביעה קולקטיבית של החיים החברתיים. לוקאץ' ואגנש הלר ותיאורטיקנים ביקורתיים מרקסיסטים אחרים יצאו מהמהפכה תוך אמונה שצריך ליישם את המרקסיזם והסוציאליזם באומות שונות בדרכים אינדיבידואליות ולמעשה הטילו ספק בתפקידה של [[היסטוריה של ברית המועצות|ברית המועצות]] בעתידה של הונגריה. רעיונות אלה העלו את הלר על מסלול התנגשות אידיאולוגי עם ממשלתו החדשה (שנתמכת ב[[מוסקבה]]) של [[יאנוש קאדאר]]. הלר שוב סולקה מהמפלגה הקומוניסטית והיא פוטרה מהאוניברסיטה ב-[[1958]] בשל סירובה להפליל את לוקאץ' כמשתף פעולה במהפכה.
בית הספר נחשב לאופוזיציה במשטר [[יאנוש קאדאר ]] והיה קשור גם לאופוזיציה הדמוקרטית. חבריו נצפו, הוטרדו ולבסוף "חוסלו" בעצם במהלך מה שמכונה משפט הפילוסויםהפילוסופים ([[1973]]), כמה מחבריה לשעבר נאלצו להגר לחו"ל, למשל הלר ואיסטוואןואישטוואן מסארוש או גירגיג'רג' קראשו. ▼לוקאץ' ואגנש הלר ותיאורטיקנים ביקורתיים מרקסיסטים אחרים יצאו מהמהפכה תוך אמונה שצריך ליישם את המרקסיזם והסוציאליזם באומות שונות בדרכים אינדיבידואליות ולמעשה הטילו ספק בתפקידה של [[היסטוריה של ברית המועצות|ברית המועצות]] בעתידה של הונגריה. רעיונות אלה העלו את הלר על מסלול התנגשות אידיאולוגי עם ממשלתו החדשה (שנתמכת ב[[מוסקבה]]) של [[יאנוש קאדאר]]. הלר שוב סולקה מהמפלגה הקומוניסטית והיא פוטרה מהאוניברסיטה ב-[[1958]] בשל סירובה להפליל את לוקאץ' כמשתף פעולה במהפכה.
▲בית הספר נחשב לאופוזיציה במשטר [[יאנוש קאדאר]] והיה קשור גם לאופוזיציה הדמוקרטית. חבריו נצפו, הוטרדו ולבסוף "חוסלו" בעצם במהלך מה שמכונה משפט הפילוסוים ([[1973]]), כמה מחבריה לשעבר נאלצו להגר לחו"ל, למשל הלר ואיסטוואן מסארוש או גירגי קראשו.
אגנש הלר הגיבה מאוחר יותר על בית הספר:
"בית הספרספר בבודפשטבודפשט (אסכולת בודפשט) היה יותר מחוג חברים. זה היה חוג פילוסופי שהתקבץ סביב לוקאץ', קראנו זה את עבודתו של זה, יצרנו חברויות אישיות. ביליתי 14-10 שנים מחיי בחוג הזה. אבל זה היה חייב להסתיים, כי הרי כל בית ספר מתחסל".<ref>{{Cite web|title=„Azért élek itt, mert itt vagyok honpolgár”|url=https://akibic.hu/2016/06/28/azert-elek-itt-mert-itt-vagyok-honpolgar/|website=Kibic Magazin|date=2016-06-28|accessdate=|language=hu}}</ref>
== קישורים חיצוניים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הונגריה: פוליטיקה]]
[[קטגוריה:לימודי תרבות]]
[[קטגוריה:אסכולת פרנקפורט]]
[[קטגוריה:תאוריות סוציולוגיות]]
| 