תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 140:
==== עונת 2003/04 ====
לאפורטה הפך לנשיא ברצלונה ב-[[15 ביוני]] 2003 והוביל את ברצלונה לתור הזהב הגדול בתולדותיה. מיד עם כניסתו לתפקיד, החליט לאפורטה לא לחדש את חוזהו של אנטיץ', ובמקומו מונה המאמן ה[[הולנדים|הולנדי]] בן ה-40 [[פרנק רייקארד]], כוכב [[מילאן]] לשעבר. כמו כן מינה לאפורטה את שחקן העבר [[צ'יקי בגיריסטיין]] למנהל הטכני. לאפורטה ניפה את הסגל, [[פרנק דה בור]]
בעונה זו, ב-[[16 באוקטובר]] 2003, בעת משחק ידידות מול [[פורטו (כדורגל)|פורטו]] של [[ז'וזה מוריניו]], הכניס רייקארד שחקן ארגנטינאי צעיר בשם [[ליונל מסי]]. מסי, שהיה אז בן 16 וארבעה חודשים, נולד ב-[[1987]] ב[[רוסאריו]], [[ארגנטינה]]. הוא סבל ממחלת גדילה, ובשנת [[2000]] הוא הצטרף לאקדמיית הנוער של ברצלונה תוך הסכמה שהמועדון יממן את טיפולי הגדילה. מסי התקדם במהירות בין שבעת קבוצות הנוער של המועדון וכבש 105 שערים ב-107 משחקים. באותו יום, ערך מסי את הבכורה הלא רשמית שלו בקבוצת הבוגרים, והוא הרשים את צוות האימון שהחל לזמן אותו לאימוני הקבוצה הבוגרת אחת לשבוע. מסי עתיד להיות מלך השערים והבישולים ושיאן ההופעות של המועדון בכל הזמנים, לצד היותו אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה.
==== עונת 2004/05 ====
בקיץ [[2004]] עמד לרשות לאפורטה תקציב גדול יותר לרכישת שחקנים. בין היתר הוא רכש את החלוץ ה[[קמרון|קמרוני]] בן ה-23 [[סמואל אטו]] מ[[מיורקה (כדורגל)|מיורקה]] תמורת 24 מיליון אירו ואת הקשר ה[[פורטוגל]]י בן ה-26 [[דקו]] מ[[פורטו (כדורגל)|פורטו]] תמורת 21 מיליון אירו. כמו כן, ליונל מסי בן ה-16 נרשם לקבוצה הבוגרת וקיבל את החולצה מס' 30. לצד זאת, לאפורטה המשיך בשחרור שחקנים, ושחרר בעונה זו לא פחות מ-13 שחקנים, ביניהם [[פטריק קלייברט]] שכבש 122 שערים בשש שנותיו במועדון, [[פיליפ קוקו]], [[מיכאל רייזיחר]], [[לואיס גרסיה]] ו[[מארק אוברמארס]]. גם הקפטן [[לואיס אנריקה]] פרש בגיל 34, לאחר 8 עונות במדי ברצלונה בהן הבקיע 109 שערים. במקומו מונה לקפטן הקבוצה הבלם [[קרלס פויול]]. אינייסטה הפך לשחקן קבוע בהרכב הפותח ויחד עם צ'אבי הנהיג את הקישור. בעונה זו הפסידה ברצלונה רק 4 משחקים (הנתון הנמוך ביותר מאז עונת 1986/87) וזכתה ב[[עונת 2004/2005 בלה ליגה|אליפות]] עם 84 נקודות, תואר ראשון לאחר חמש שנות בצורת. למרות זאת, הודחה ברצלונה מגביע המלך כבר בסיבוב הראשון (נגד [[לבאנטה]]) בפעם השלישית בתוך ארבע שנים. בליגת האלופות הודחה הקבוצה בשמינית הגמר מול [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]].
באוקטובר [[2005]] זכה רונאלדיניו בפרס [[כדור הזהב]], ובדצמבר זכה בפעם השנייה ברציפות בפרס [[כדורגלן השנה בעולם]]. רייקארד מיעט לשתף את מסי בעונה זו, והוא שיחק תשעה משחקים בלבד בהם כבש שער בודד. בעונה זו שיחק מסי בעיקר ב[[ברצלונה ב']] בה הבקיע 6 שערים ב-17 משחקים.
==== עונת 2005/06 ====
לקראת עונת 2005/06 לא בוצעו רכישות משמעותיות, ומסי הפך לשחקן הרכב (25 משחקים ו-8 שערים). עונה זו הייתה המוצלחת בתולדות המועדון מאז 1992. באוגוסט זכתה ברצלונה ב[[הסופר קאפ הספרדי|סופר קאפ ספרדי]] לאחר ניצחון 4–2 על [[ריאל בטיס|בטיס]]. בליגה, הובילה ברצלונה לאורך רוב העונה וזכתה ב[[עונת 2005/2006 בלה ליגה|אליפות]] בפעם השנייה ברציפות. ב[[עונת 2005/2006 בליגת האלופות|ליגת האלופות]], העפילה ברצלונה לגמר לאחר ניצחונות על [[צ'לסי (כדורגל)|צ'לסי]], [[בנפיקה ליסבון]] ו[[מילאן]]. ב[[גמר ליגת האלופות 2006|גמר]] שנערך ב-[[17 במאי]] [[2006]], התמודדה ברצלונה נגד [[ארסנל]] שנחשבה לאחת הקבוצות הטובות באירופה. ברצלונה ניצחה 2–1 משעריהם של [[סמואל אטו]] (שנבחר לשחקן המצטיין בגמר) ו[[ז'וליאנו בלטי]], וזכתה בגביע בפעם השנייה בתולדותיה. אטו כבש בעונה זו 26 שערי ליגה וזכה ב[[פרס הפיצ'יצ'י]].
== רשימת עונות ==
| |||