Directory service – הבדלי גרסאות

בספריות אשר משמשות מערכות הפעלה של מחשבים, צומתי הנתונים מייצגים משאבים אשר מנוהלים על ידי מערכת ההפעלה, כגון שמות משתמשים, שמות מחשבים, מדפסות ומשאבים משותפים אחרים. מאז המצאת האינטרנט, נעשה שימוש בסוגי ספריות שונות אולם התקן הנפוץ כיום הוא ה-X.500.

 

 

בדרך כלל מתייחסים לכל משאב ברשת כאובייקט (Object) בספרייה. מידע אודות אותו משאב ספציפי נשמר בצורה של מאפיינים (Attributes) של אותו אובייקט. ניתן להגביל את הגישה למידע של אובייקטים על ידי מתן הרשאות (Permissions) לאותו אובייקט.

ספריות מתוחכמות יותר עוצבו כדי שיכילו נתונים נוספים מעבר לאובייקטים כדוגמת שירותים (Services), התקנים (Devices), הגדרת תפקיד (Entitlements), העדפות (Preferences), תוכן (Content) ועוד. את השימוש בספריות מעין אלו ניתן למצוא במערכות אשר מטפלות בתחום ניהול הזהויות (Identity Management).

 

 

תהליך העיצוב של ספרייה (Directory) מתבסס, בדרך כלל, על סדרה של חוקים אשר קובעים כיצד משאבי רשת יקבלו שם וכיצד יזהו אותם. אחד החוקים הבסיסיים ביותר קובע שכל השמות חייבים להיות ייחודיים וחד משמעיים. בפרוטוקולי ה-X.500 וה-[[Lightweight Directory Access Protocol|LDAP]], השם של האובייקט נקרא Distinguished Name או DN בקיצור. ה-DN משמש להצבעה על אוסף מאפיינים (Attributes) אשר ביחד מרכיבים רשומה אחת (שם) בתוך הספרייה.

השימוש בשירות ספרייה (Directory Services) יתבצע בארגונים המכילים משאבי רשת רבים שצריך לנהל אותם וזאת במטרה לחסוך עלויות וליעל את העבודה. בין הדוגמאות למשאבי רשת מסוג זה ניתן למצוא חשבונות משתמש, פנקסי כתובות, רשימות כוח אדם, הגדרות, תפקידים, מוצרים ושירותים, התקנים, פרופילים, מדיניות, מספרי טלפון וכדומה.

 

 

== דוגמאות ==