פסחא – הבדלי גרסאות

בשנים מוקדמות תאריכי חג הפסחא התבססו על תצפיות [[אסטרונומיה|אסטרונומיות]]. כדי שיתאפשר לדעת מראש את מועד החג, עברו להיעזר בטבלאות או נוסחאות המוכרות גם מן הלוח העברי: חיזוי מועד מילואו של הירח לפי מחזור של 19 שנה. העדות הראשונה לטבלה שכזו היא זו שיצר [[היפוליטוס מרומא]] {{אנ|Hippolytus of Rome}} בשנת 222 לספירה, טבלה בעלת מחזור של 8 שנים. ההתבססות על מחזור הירח באה בניגוד לשאיפה להתבסס על [[יום השוויון]] שבאה מאוחר יותר. לקראת אמצע [[האלף הראשון]] נוצרו במקביל באזורים שונים מספר טבלאות ולוחות שנה והפערים בתאריכי החג בין כנסיות שונות היו נפוצים ובכל פעם שהתגלה פער כזה הוא נדון בוועידה במטרה לפותרו. הפער הפך לעניין שבשגרה גם לאחר יצירת הלוח הגרגוריאני המקובל בימינו.

 

 

הצורך ב[[קביעת מועד חג הפסחא]] {{אנ|Computus}} תרם לגיבוש לוח השנה הנוצרי. בתקופת [[האימפריה הרומית]], [[ספירת הנוצרים|מניין השנים שהיה נהוג בעולם הנוצרי]] התבסס על מינוי ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]]ים על ידי הקיסר. כך לדוגמה [[ויקטוריוס מאקיטן]] {{אנ|Victorius of Aquitaine}} יצר בשנת 457 לספירה לוח שהתאים בין [[לוח השנה הקופטי|לוח השנה האלכסנדרוני]] {{אנ|Coptic calendar}} לשיטה של מניין שנים לפי הקונסולים-שיטה זו הייתה נפוצה בגאליה (צרפת של היום) ובספרד.{{ש}}במאה ה-6 לספירה, מינוי הקונסולים חדל מלהתקיים בתקופתו של [[יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית]]-השיטה הקודמת הופסקה ושיטת מניין השנים הוחלפה לספירת השנים מבריאת העולם, בדומה ל[[מניין השנים בלוח העברי]] כיום.{{ש}}באותה עת, הנזיר [[דיוניסיוס אקסיגואוס]] התאים את הטבלה האלכסנדרונית ללוח השנה היוליאני. בו זמנית הוא קבע שיטה חדשה למניין השנים-הנזיר חישב את השנים שעברו משנת לידתו של ישו. הוא הגדיר את לידתו של ישו כשנת 1 לספירה וקבע את השנה הנוכחית כשנת 525 לספירה. גישה זו נכנסה בהדרגה והחליפה שיטות אחרות. בשנת 725 [[בדה ונרביליס]] תיאר בפירוט את האומדן של דיוניסיוס ופתר כך את המחלוקת בין הכנסייה הבריטית לזו האנגלוסקסית.