פריץ הבר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ תיקון |
||
שורה 60:
כל חייו היה הבר [[פטריוטיות|פטריוט]] גרמני נלהב, ולכך יש לייחס את פעילויותיו במלחמה. דוגמה למסירותו אפשר לראות גם בעובדה שהקפיד לבקר את הקיסר הגולה ב[[הולנד]], לאחר שגרמניה הפכה ל[[רפובליקה]]. לכן נדהם כשה[[אנטישמיות]] הגרמנית החלה להיות מופנית גם כנגדו. ב-[[1933]], עם עליית [[המפלגה הנאצית]] לשלטון, נדרש הבר לפטר את כל העובדים היהודים ב[[מכון קייזר וילהלם]] לכימיה פיזיקלית ב[[ברלין]], בראשו עמד. הוא עשה זאת ולאחר מכן הגיש את התפטרותו בטענה שאינו יכול להמשיך לעבוד בהשפעה של שיקולים גזעניים.
תרומותיו של הבר לגרמניה הושכחו משעלה [[היטלר]] לשלטון, והוא עבר לאנגליה. עוד קודם לכן פגש את [[חיים ויצמן]] ב[[צרמט]], אשר הזמינו למלא את תפקיד ראש המחלקה לכימיה פיזיקלית ב[[מכון זיו]] (לימים חלק מ[[מכון ויצמן למדע]]) שהוקם אז בארץ.{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=0ekNIaJX3-YC&pg=PA294 Fritz Haber: Chemist, Laureat, German, Jew], page 294|כיוון=שמאל}} הבר קיבל את ההצעה, אך נפטר כתוצאה מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]]
זמן קצר לפני מותו החל הבר המומר לראות עצמו חלק מהאומה היהודית, באמרו לחיים ויצמן, מראשי הציונות: "באחרית ימי אני רואה עצמי כפושט רגל; אחרי אשר אלך ואינני, ושמי יישכח, עוד יעמוד מפעלך כמצבת פאר בדברי ימיה הארוכים של אומתנו".{{הערה|1=יגאל קמחי, '''הנשיא הראשון''', עמ' 66}} ארבעים שנה לאחר התנצרותו, ואחרי שאולץ לעזוב את גרמניה בסוף 1933, הוא כתב לאיינשטיין: "מעולם לא הרגשתי יהודי כמו עכשיו". הבר הוריש למכון זיו את ה[[ספרייה]] שלו, שם היא נמצאת גם כיום.{{הערה|1=[http://www.weizmann.ac.il/WIS-library/Gordon.htm "אוצרות חבויים" בספריית ויקס], מכון ויצמן למדע (אנגלית)}}{{הערה|1=[http://physicaplus.org.il/zope/home/he/3/Neeman3/ שבעים שנות פיזיקה בישראל], פרופ' יובל נאמן}}
| |||