הר תבור – הבדלי גרסאות

להר תבור ישנה היסטוריה עשירה וחשיבות במסורת ה[[יהדות|יהודית]], ה[[נצרות|נוצרית]] וה[[אסלאם|מוסלמית]]. שמו נזכר ב[[מקרא]] בגבול נחלותיהם של שלושה מ[[שבטי ישראל]], [[שבט נפתלי|נפתלי]], [[שבט יששכר|יששכר]] ו[[שבט זבולון|זבולון]]. על ההר התכנס צבאו של [[ברק בן אבינועם]] ל[[מלחמה]] נגד [[סיסרא]], [[שר צבא|שר צבאו]] של [[יבין מלך חצור]]. מאוחר יותר, ב[[תקופת בית שני]], הייתה סביבת הר תבור מוקד לקרבות בין ה[[הקיסרות הרומית|רומאים]] ל[[יהודים]]. אגדת חז"ל הזכירה את התבור בין ההרים שביקשו שעליהם תינתן התורה, אך הר סיני זכה בכך, כי רק בו לא נהגה עבודה זרה{{הערה|"[[מדרש רבה]]" [[בראשית]], פרשה צ"ט פסקה א'.}}, ולעתיד לבוא יצורפו ארבעה הרים, ובהם הר תבור, ועל ראשיהם יועמד [[הר המוריה]] ועליו יבנה [[בית המקדש השלישי]]{{הערה|"פסיקתא דרב כהנא", נספחים אות ה', [[מדרש תנחומא]] עקב פרק ג'.}}. לפי המסורת הנוצרית ההר הוא האתר שבו אירעה [[ההשתנות]] של ישו.