כור גרעיני טבעי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מלמד כץ (שיחה | תרומות)
הערת שוליים
מלמד כץ (שיחה | תרומות)
סיום עבודה
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''כור גרעיני טבעי''' הוא [[כור גרעיני]] קדום ש[[תגובת שרשרת גרעינית|תגובת השרשרת]] החלה בו באופן ספונטני והוא עבד באופן עצמאי. ייתכן שכורים כאלה פעלו במרבצי [[אורניום]] ברחבי העולם לפני מיליארדי שנה כאשר ריכוזו של ה[[חומר בקיע|חומר הבקיע]] [[אורניום-235]] היה גבוה יותר מאשר כיום. [[מכרה]] האורניום ב[[אוקלו]] שב[[גבון]] הוא המקום היחיד שבו התגלו עד כה ([[2007]]) ראיות לקיומם של כורים גרעיניים טבעיים קדומים.
[[תמונה:Gabon Geology Oklo.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים סכמטי של השכבות במכרה באוקלו. 1) אזור של כורים גרעיניים. 2) [[אבן חול]]. 3) שכבת מחצבי אורניום. 4) [[גרניט]].]]
 
==תנאים להיווצרות כור טבעי==
אורניום טבעי מכיל שלושה [[איזוטופ]]ים בריכוזים הבאים: 99.2745% [[אורניום-238]], 0.72% אורניום-235, ו-0.0055% [[אורניום-234]]. מתוכם, רק אורניום-235 הוא חומר בקיע, כלומר יש לו סיכוי סביר ליצור תגובת שרשרת גרעינית שבה [[נייטרון|נייטרונים]] שנפלטים באופן ספונטני בתהליך ה[[ביקוע גרעיני|ביקוע הגרעיני]] פוגעים ב[[אטום|אטומים]] נוספים וגורמים גם להם לעבור ביקוע. כאשר תגובת שרשרת מתרחשת אז היאגרעינית מהווה תהליך ביקוע מואץ שמכלה במהירות יחסית את מלאי האורניום-235, אך לצורך הצתתה דרושה כמות אורניום מספיק גבוהה. הקרויהכמות זו קרויה [[מסה קריטית]]., המסהוגודלה הקריטיתתלוי תלויהבריכוז בריכוזוהאיזוטופ שלהבקיע, אורניום-235,. וכיוםכיום, הריכוזריכוזו הנמוך שלו בעפרות אורניום טבעיות לא מאפשר הצתה של תגובת שרשרת טבעית., זווזו הסיבה לכך שיש צורך [[העשרת אורניום|להעשיר אורניום]], כלומר להגדיל את ריכוזו של אורניום-235, על מנת להשתמש בו בכורים גרעיניים או ב[[נשק גרעיני]].
 
[[זמן מחצית החיים]] של שני האיזוטופים הנפוצים בעפרת אורניום טבעית הוא שונה. לאיזוטופ ה[[מסה|מסיבי]] יותר, אורניום-238, יש זמן מחצית חיים קרוב ל-4.5 [[מיליארד]] שנים, בעוד שלאורניום-235 יש זמן מחצית חיים קצר יותר, כ-700 מיליון שנה. בהתאם לכך, ניתן לצפות לריכוז גבוה יותר של אורניום-235 בתקופות קדומות. כך למשל, ריכוז זה עמד על כ-3% לפני כ-2 מיליארד שנה. ריכוז גבוה יותר של אורניום-235 גורר מסה קריטית נמוכה יותר, ואין זה מן הנמנע כי במצבורי אורניום קדומים החלה תגובת שרשרת בתקופה זו.
שורה 10 ⟵ 9:
ל[[מים]] היה כנראה תפקיד בהסעת האורניום ממקום התגבשותו הראשוני. הדבר תרם לריכוז האורניום במרבצים קטנים וליצירת מסה קריטית. הסעת האורניום התאפשרה על ידי [[המסה|המסתו]] במים ושקיעתו באזורים מסוימים. תהליך זה של המסה ושקיעה הוא תהליך [[חמצון חיזור]] והוא יכל להתרחש רק כאשר כמות ה[[חמצן]] במים הייתה גדולה מספיק. זאת הסיבה לכך שאין מצפים למצוא כורים גרעיניים טבעיים בסביבה הראשונית, נטולת החמצן, של [[כדור הארץ]]. למים היה כנראה תפקיד נוסף. סביר להניח ש[[מי תהום]] שימשו בתור [[מאט נייטרונים]] שמקטין את ה[[אנרגיה קינטית|אנרגיה הקינטית]] ואת ה[[מהירות]] של הנייטרונים שנפלטים בתהליך הביקוע, ומעלה את הסיכוי להצתה של תגובת שרשרת גרעינית.
 
הסימנים המרכזיים לקיומו של כור גרעיני טבעי קדום הם ריכוז נמוך של אורניום-235, והימצאות כמות גדולה של [[עפרה נדירה|עפרות נדירות]] שמהוות את תוצרי הביקוע המואץ שהתרחש בכור. ייתכן שבכור כזה נוצר גם [[פלוטוניום]]-239 בתהליך של [[לכידת נייטרון]] על ידי אורניום-238. סימניםאיזוטופ לדעיכהזה של פלוטוניום יכוליםדועך גםלאורניום-235, הםולכן להצביעאזורים עלשבהם קיומונוצר פלוטוניום יתאפיינו דווקא בריכוז גבוה של כוראורניום-235. עד היום, טרם נמצאו סימנים ברורים להיווצרות של פלוטוניום באוקלו או במקומות אחרים, ו[[יסוד כימי|יסוד]] זה עדיין נחשב קדוםמלאכותי.
 
==גילוי==
הראשון ששיער כי כורים גרעיניים טבעיים התקיימו על פני [[כדור הארץ]] בעבר הרחוק היה פולפאול קורדה, שהעלה את הרעיון בשנת [[1956]] <ref> P. K. Kuroda, '''On the nuclear physical stability of the uranium minerals''', J. Chem. Phys., 25, 781-782, 1956. </ref>. בשנת [[1972]], במהלך בדיקות שגרתיות בעזרת [[ספקטרומטר מסות]] שנערכו ב[[צרפת]], נבדקו גם דוגמאות אורניום מהמכרה באוקלו שבגבון. באחת הדוגמאות, הריכוז של אורניום-235 היה נמוך במעט מהריכוז הרגיל שלו כיום; 0.717% של אורניום-235 בדוגמה מאוקלו לעומת 0.720% במקומות אחרים.
 
ריכוז נמוך של האיזוטופ הבקיע מופיע בשארית אורניום ממתקני העשרת אורניום, שמשמשים גם לפיתוח [[נשק גרעיני]], ולכן נפתחה חקירה בנושא. במהלכה התברר שדוגמאות נוספות מאותו מכרה מכילות אף הן ריכוז נמוך של אורניום-235, והריכוז הנמוך ביותר שהתגלה היה 0.440% בלבד. כור גרעיני טבעי קדום הוא ההסבר היחיד, המקובל כיום, למחסור באורניום-235 בדוגמאות האורניום מאוקלו. סביר להניח שהתנאים שמאפשרים את פעולתו של כור גרעיני טבעי אינם ייחודיים לאוקלו, וכורים נוספים, שעדיין לא התגלו, פעלו במקומות נוספים בעולם בתקופות קדומות.
שורה 21 ⟵ 20:
במכרה האורניום באוקלו שבגבון, נמצאו 16 אתרים שבהם קיימים סימנים להתרחשותה של תגובת שרשרת גרעינית. אתר נוסף נמצא במרחק של 20 קילומטר מהמכרה הראשי. האורניום באוקלו, מופיע בעיקר כ[[תחמוצת]] המוכרת בשם [[אורניטיט]] (UO<sub>2</sub>). בכל אחד מהאתרים, יצר מינרל זה שכבה [[גאולוגיה|גאולוגית]] שעוביה 5 עד 8 מטרים בתוך סלעי [[אבן גיר]] או בתוך [[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרט]]. הוא נישא לאתרים ספציפיים אלו בתוך מים עתירי חמצן, שבהם הוא נמס היטב, ומשערים שהוא שקע בסמוך לאזורי יצירת [[נפט]] העניים בחמצן. פעילות הכורים הגרעיניים באוקלו מתוארכת לתחום הזמן בין 2 ל-1.5 מיליארד שנה טרם זמננו. את משך הפעולה של כל אחד מהכורים קשה למדוד בדיוק, אך ניתן לשער שהוא עומד על עשרות אלפי שנים לפחות.
 
מלבד הריכוז הנמוך של אורניום-235, התגלו סימנים נוספים שמצביעים על פעילותם של כורים גרעיניים קדומים באוקלו. ריכוזי איזוטופים של מספר [[יסוד כימי|יסודות כימיים]] משתנים כתוצאה מתהליך של הביקוע הגרעיני. כך למשל, ניתן לצפות בכור גרעיני לכמות נמוכה של [[נאודימיום]]-142 וכמות גבוהה של נאודימיום-143, ובאוקלו אכן נמצאו ריכוזים כאלומתאימים. באופן דומה, ניתן לצפות שבכור גרעיני יהיה ריכוז גבוה של האיזוטופ [[רותניום]]-99, וריכוז גבוה שלו אכן התגלה באוקלו.
 
המים שימשו כמאט נייטרונים וקיומם היה הכרחי לצורך קיום תגובת השרשרת. בעת פעולת הכור השתחרר [[חום (פיזיקה)|חום]] רב ולאחר מספר דקות עד שעות החלו המים [[התאיידותרתיחה|התאדולרתוח]] ולהפוך ל[[קיטור]]. אז, פסק הכור לפעול משום שההסתברותשלא היו די מים על מנת להאט את הנייטרונים, וההסתברות של [[נייטרון מהיר|נייטרונים מהירים]] לשמור על תגובת שרשרת יציבה היא נמוכה. צורת פעולה זו התאפיינה ב"הדלקה" של הכור למספרלפרק שעותזמן מסוים ו"כיבויכיבויו" לפרק זמן אחר, שבו המים [[התעבות|התעבו]] מחדש והחלו שוב לשמש כמאטלהאט נייטרונים. בעזרת מדידת ריכוזי האיזוטופים השונים של [[קסנון]], שמהווים גם הם תוצרים של תהליך הביקוע הגרעיני, ניתן לשחזר את מחזור הפעולה של הכורים. מדידות אלו מראותהראו שזמן הפעולה הרצוף של הכורים בטרם התאדו המים היה חצי שעה, אחר כך הכור נכבה למשך שעתיים וחצי שבמהלכן הסלעים התקררו ו[[אד]]י המים החלו להתעבות, וחוזר חלילה<ref>A.P.Meshik et. al., [http://scitation.aip.org/getabs/servlet/GetabsServlet?prog=normal&id=PRLTAO000093000018182302000001&idtype=cvips&gifs=yes Record of Cycling Operation of the Natural Nuclear Reactor in the Oklo/Okelobondo Area in Gabon], Phys. Rev. Lett. 93, 182302 (2004).</ref>
 
בחינה מדוקדקת של ריכוזי האיזוטופים השונים מאפשרת גם את בדיקת ההשתנות של [[קבוע המבנה העדין]] לאורך זמן. קבוע זה משפיע על קצב התרחשותם של תהליכים שונים, ובהם גם תהליכים [[פיזיקה גרעינית|גרעיניים]] שונים, והשוואת תהליכיםקצב כאלוההתרחשות של תהליכים שהתרחשומסוימים בעת פעולת הכורים באוקלו לקצב שלהםלקצבם כיום מאפשרת את מדידת השינוי בקבוע. כך למשל, קבוע המבנה העדין קובעמשפיע אתעל ההסתברות של לכידתללכידת נייטרון על ידי [[סמריום]]-149, שבמהלכו הוא והפיכתוהופך לסמריום-150. השוואת הריכוזים של שני האיזוטופים באוקלו לא הצביעה על שינוי בגודלו של הקבוע במשךמאז 2שפסקו הכורים לפעול, לפני 1.5 מיליארד השנהשנים, לכל האחרוניםהפחות<ref>Eugenie Samuel Reich,[http://www.newscientist.com/article/dn6092.html Speed of light may have changed recently], New Scientist, 30 June 2004.</ref>.
 
==הערות שוליים==