סטאוראקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 29:
}}
'''סטאורקיוס''' (ב[[יוונית ביזנטית]]: '''Σταυράκιος''';{{כ}} [[750]] –נפטר ב-[[11 בינואר]] [[812]]) היה [[קיסרי האימפריה הביזנטית|קיסר האימפריה הביזנטית]] בין דצמבר 803 ליולי 811. רוב התקופה הוא שלט יחד עם אביו [[ניקפורוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|ניקופורוס הראשון]]. בחודשים האחרונים לשלטונו, לאחר מות האב ב-26 ביולי 811, שלט סטאורקיוס על האימפריה לבדו למשך חודשיים ו-6 ימים עד 2 באוקטובר 811.
== היסטוריוגרפיה ==
המקור העיקרי לקורות חייו של סטאורקיוס הוא [[תאופנס המודה|תיאופנס המוודה]], כרוניקן בן התקופה, בספרו "כרוניקה"{{הערה|The chronicle of Theophanes Confessor : Byzantine and Near Eastern history, AD 284-813; Theophanes, the Confessor, -approximately 818; Roger Scott; Geoffrey Greatrex; Cyril A Mango. Oxford : Clarendon Press 1997 }},. תיאופנס אינו חושך את שבטו מסטאורקיוס, אותו הוא מתאר
== קורות חייו ==▼
סטאורקיוס נולד במועד לא ידוע בשנות התשעים של [[המאה השמינית]]. היה אח לפרוקופקיה, אשתו של הקיסר [[מיכאל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל הראשון רנגבה]]. נישא לתיאופנו האתונאית, קרובת משפחתה של הקיסרית [[אירנה האתונאית]]. היה חשוך ילדים.▼
הרקע ליחסו החד ערכי של תיאופנס לסטאורקיוס, נעוץ ככל הנראה בעמדותיו הנחרצות של תיאופנס בשאלת משבר ה[[איקונוקלאזם באימפריה הרומית המזרחית|איקונוקלאזם]] - האיקונומכיה: תיאופנס היה איקונופיל אדוק. הגם שניקופרוס וסטאורקיוס היו איקונופילים ולפחות איקונודולים
▲המקור העיקרי לקורות חייו של סטאורקיוס הוא [[תאופנס המודה|תיאופנס המוודה]], כרוניקן בן התקופה. תיאופנס אינו חושך את שבטו מסטאורקיוס, אותו הוא מתאר כחלש אשר ירש את סטיותיו ואת אפיו הרע של אביו ניקופורוס, שנוא נפשו של תיאופנס. עם זאת, תיאופנס אינו מצביע על כל פעולה או התנהלות של סטאורקיוס המצדיקה את עמדתו כלפיו.
{{כרך א, עמ'271 History of the Byzantine empire, 324-1453; Madison, WI : University of Wisconsin Press, כעולה מהתנהלותם בתקופת שלטונם המשותף, לא רדפו אחר איקונוקלאסטים. על כך יש להוסיף כי ניקופורוס הראשון מרד באירינה האתונאית, אשת חסדו של תיאפונס, ותפס את כס שלטונה.
▲=== קורות חייו ===
▲הרקע ליחסו החד ערכי של תיאופנס לסטאורקיוס, נעוץ ככל הנראה בעמדותיו הנחרצות של תיאופנס בשאלת משבר ה[[איקונוקלאזם באימפריה הרומית המזרחית|איקונוקלאזם]] - האיקונומכיה: תיאופנס היה איקונופיל אדוק. הגם שניקופרוס וסטאורקיוס היו איקונופילים ולפחות איקונודולים, כעולה מהתנהלותם בתקופת שלטונם המשותף, לא רדפו אחר איקונוקלאסטים. על כך יש להוסיף כי ניקופורוס הראשון מרד באירינה האתונאית, אשת חסדו של תיאפונס, ותפס את כס שלטונה.
▲סטאורקיוס נולד במועד לא ידוע בשנות התשעים של [[המאה השמינית]]. היה אח לפרוקופקיה, אשתו של הקיסר [[מיכאל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מיכאל הראשון רנגבה]]. נישא לתיאופנו האתונאית, קרובת משפחתה של הקיסרית [[אירנה האתונאית]]. היה חשוך ילדים {{הערה|ה"ש 1, שם, עמ' 674}}.
בחודש דצמבר 803 הכתיר אותו אביו לקיסר משותף איתו {{הערה|ה"ש 1, שם, עמ' 659}} בטקס רב רושם. במסגרת פעולתו כקיסר-שותף, פעל יחד עם אביו בשנת 804 למינויו של הבישוף [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס הקדוש]], איקונופיל מוצהר, כ-ptochotrophos, "מגן העניים" – המנהל הכללי של בית המחסה לעניים ב[[קונסטנטינופול]] {{הערה|Dragoljub Marjanović; Creating memories in late 8th-century Byzantium : the short history of Nikephoros of Constantinople; Amsterdam : Amsterdam University Press 2018; עמ' 44}} ובשנת 806 מינו אותו הקיסרים
▲במסגרת פעולתו כקיסר-שותף, פעל יחד עם אביו בשנת 804 למינויו של הבישוף [[ניקופורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול|ניקופורוס הקדוש]], איקונופיל מוצהר, כ-ptochotrophos, "מגן העניים" – המנהל הכללי של בית המחסה לעניים ב[[קונסטנטינופול]] ובשנת 806 מינו אותו הקיסרים במשותף לפטריארך של קונסטנטינופול. נישואיו של סטאורקיוס לתיאופנו, קרובת משפחתה של הקיסרית אירנה האתונאית, שהודחה על ידי אביו, היו לצנינים בעיני תיאופנס שטען כי הייתה מאורסת לאחר ואף "שכבה עמו פעמים רבות", וראה בנישואיה לסטאורקיוס "יהירות לא מוצדקת" מצד החתן ואביו מושחתי המידות.
בקרב על [[פליסקה]] (Pliska), בירת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]], שנערך ב-26 ביולי 811 ובו הובס כל צבא האימפריה הרומית המזרחית שמנה כ-70,000 חיילים, על ידי צבאו של חאן האימפריה הבולגרית, [[קרום (שליט בולגריה)|קרום]] בן טוקטו, נהרג אביו של סטאורקיוס, ניקופורוס הראשון. סטאורקיוס נפצע בקרב פצעים אנושים (לפי תיאופנוס הוא נפגע בצד ימין של עמוד השדרה, סבל מדם בשתן ושותק בארבע גפיו), והגיע פצוע ודואב אל [[אדירנה|אדריאנופול]], שם הוכרז רשמית כקיסר על ידי הפטריקי סטפן בנוכחות המגיסטרוס תאוקיסטוס (אם כי לא נערך טקס הכתרה
על אף פציעתו החמורה, לפי גרסה אחת הוא סרב לוותר על כסאו ולפי גרסה אחרת הוכר כקיסר, עד שהתברר במהרה כי פציעתו לא תאפשר לו תיפקוד ראוי. כתוצאה מכך, נוצרו שתי סיעות: האחת בראשות אשתו תיאופנו והשנייה בראשות אחותו פרוקופיה.
תיאופנס טוען כי סטאורקיוס ביקש להעביר את שרביט הקיסרות לאשתו (לפי בקשתה, כיוון שביקשה ללכת בעקבות אירינה), וככל הנראה אחותו ניסתה להרעיל את אשתו {{הערה|ה"ש 1, שם, עמ' 675, הערת שוליים 27}} בעת שמונתה כאוגוסטה (קיסרית) – מה שהוביל לקרע בין האח והאחות. ישנה טענה שסטאורקיוס אף שקל הקמת רפובליקה {{הערה|A history of Byzantium; Timothy E Gregory; Malden, Massachusetts : Wiley-Blackwell; 2010
}}בסופו של דבר הוא הודח על ידי גיסו, הנשוי לאחותו, מיכאל הראשון רנגבה, בתמיכת קציני הצבא ששרדו את התבוסה בבולגריה, והוא ב-1 באוקטובר 811 ביקש סטאורקיוס מסטפן הפטריקי לנקר את עיניו של מיכאל כדי שלא יוכל לשמש כקיסר ולא ידיח אותו. מזימה זו לא יצאה אל הפועל, שכן סטפן תמך בהמלכתו של מיכאל {{הערה|ה"ש 1, שם, עמ' 675}}. למחרת, אישרו הסנאט והצבא פה אחד את מינויו של מיכאל לקיסר{{הערה|ה"ש 1, שם, עמ' 677}}. תיאופנס טוען כי סטאורקיוס אמר לניקופורוס הפטריארך כי לא ימצא בקיסר מיכאל הראשון "חבר טוב יותר ממנו" (סטאורקיוס){{הערה|ה"ש 1, שם, שם}}, לעניין האקונומכיה, אך התבדה.
לאחר ששמע על הדחתו, קיצר סטאורקיוס את שיערו ועטה לבוש נזירי; הוא הצטרף ל[[מנזר]] לא ידוע של קרוב משפחתו סימאון{{הערה|ה"ש 1, שם,שם}}. מפני שפצעיו הזדהמו נדף ממנו ריח רע, ואיש לא התקרב אליו{{הערה|ה"ש 1, שם, 679}}. חודשים אחדים לאחר מכן, ב-11 בינואר 812, הלך סטאורקיוס לעולמו. אלמנתו, שאף היא פנתה לנזירות עם כל מקורביה, קיבלה מהקיסר החדש ארמון (Ta Hebraïka) והפכה אותו למנזר המוקדש ל[[השילוש הקדוש|שילוש הקדוש]]{{הערה|ה"ש 1,שם, עמ' 677}}. בספרו "על הטקסים המלכותיים" (The Book of Ceremonies), טוען [[קונסטנטינוס השביעי פורפירוגנטוס]] (Constantine Porphyrogennetos) כי סטאורקיוס ואשתו נקברו
== ראו גם ==
| |||