משה סעידי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 18:
==קורות חיים==
סעידי נולד בעיר [[המדאן]], בן שמיני למשפחה משכילה בת שנים עשר ילדים. סבו, רביע, היה צורף ואביו, משיח, עבד בעבודות שונות ובין השאר כפועל בניין. אמו, מסעודה, עסקה ברקמה ובין השאר לימדה בבית הספר אליאנס שפעל בהמדאן. בילדותו נחשף למלאכת הבנייה שהשפיעה על המשך דרכו ואף התנסה בה כפי שהעיד עוד בהיותו בן שמונה. במקביל, החל להתנסות ב[[ציור]], [[פיסול]] ו[[קליגרפיה]]. בגיל 13
לאורך השנים למד אמנות במוסדות שונים ובהם [[מכון אבני]] (1958), [[המדרשה לאמנות|המדרשה למורים לציור]] בתל אביב (1960), בית הספר לאמנות סנט מרטין בלונדון (1961), [[האקדמיה המלכותית לאמנויות]] (1961), ובחוג לתולדות האמנות ב[[אוניברסיטת תל אביב]] (1990).
שורה 24:
בסוף שנות ה-50 עסק בציור ובפיסול בחומרים שונים, אך בהמשך התמקד בפיסול בקרמיקה וקנה מיומנויות בתחום שאף הביאו לשיתופי פעולה עם אמנים אחרים. ב-1960 זכה לראשונה במלגת קרן שרת ונסע לאנגליה ללמוד אמנות. ב-[[1966]] חזר וזכה במלגה שנייה ושב לאנגליה ללמוד אצל הפסל [[הנרי מור]]. עם שובו ארצה החל ליצור קירות קרמיים בעיקר במבני ציבור בכל רחבי הארץ ובסך הכל עיצב כ-140 קירות. את רובם עיצב בעצמו ואת מיעוטם יצר בשיתוף אמנים כמו [[שרגא ווייל]] ו[[שמואל כץ (צייר)|שמואל כץ]], [[משה שק]] (שלושתם כמוהו חברי קיבוץ) וכן [[משה קסטל]], [[נורה ונעמי]] ו[[ציונה שמשי]]. שילוב האמנות באדריכלות הביא את סעידי לשיתופי פעולה עם אדריכלים רבים, ובהם אדריכלי המחלקה הטכנית של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר - [[שמואל מסטצ'קין]], [[מנחם באר]] ו[[חיליק ערד]].
עבודותיו הבולטות והגדולות ביותר נוצרו במבני ציבור מרכזיים. עבודתו הגדולה והמרשימה ביותר מצויה ב[[בית הקיבוץ הארצי]] בתל אביב וקרויה [[מלחמה ושלום (קיר אמנות)|מלחמה ושלום]] (1969). עבודה גדולה נוספת בוצעה בחזית ביתה כנסת הגדול במשותף עם האמן [[שרגא ווייל]] (1970). גם בבית הבנים בכפר מנחם קירות מיצירתו.
עם הקמת [[קרמיקה כפר מנחם]] עיצב את סדרת המוצרים הראשונה למפעל. לאחר מכן הקים את המחלקה לקרמיקה ארכיטקטונית, שפעלה במסגרת המפעל במשך 40 שנה עד לסגירתו בראשית שנות ה-2000, וממשיכה מאז לפעול באופן עצמאי בידי סעידי.
| |||