מלחמה ושלום (קיר אמנות) – הבדלי גרסאות

כקיר המשמש רקע לכנסים, לטקסים ולאירועים שנועדו להתקיים באולם, בחר סעידי ליצור יצירה שתהווה תפאורה ונוכחת להתרחשויות בו. הוא נמנע מלעסוק בערכי התנועה או הקיבוץ, אך עם זאת בחר לעסוק ב"מלחמה ושלום", השם שהעניק לעבודה. ניתן למצוא קשר בין נושא היצירה להדי מלחמת ששת הימים, שהשפעתה אז הייתה עדיין רבה. עם זאת, סעידי הקפיד לכל אורך דרכו שלא לעסוק ביצירותיו בנושאים אקטואליים, אלא ביקש לייצג ערכים אוניברסליים, מתוך גישה רחבה ועל-זמנית. חלקה הימני של העבודה מתייחס לנושא השלום, והוא מכיל אלמנטים סמליים של שלום וצמיחה. ואילו החלק השמאלי מתייחס למלחמה, ומכיל אלמנטים של אובדן וקמילה. שמונה סצנות מרכיבות את העבודה, כשבין אחת לרעותה השתמש סעידי באריחים ארכיטקטוניים הנדמים כעמודים, והסצנות מופיעות כמו מבעד לפתחי חלונות אנכיים, ההולכים וצרים ככל שמתרחקים ממרכז הקיר{{הערה|שם=ראו:27|ראו: מיכאל יעקובסון, '''משה סעידי: קיר אמן''' (אשדות יעקב מאוחד: מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, 2021), עמ' 27-26.}}.

 

 

 

תחילה יצר סעידי בסטודיו שבקיבוצו דגם בקנה מידה 1:10, המאפשר לחשב את מרחקי הראייה והזוויות, גוונים, כיווני אור וחלוקת השטח לאלמנטים. לאחר מכן יוצרו בסטודיו חלקי הקיר השונים באמצעות תבנית, מכבש, ייבוש במשך שבוע בטמפרטורה של 70 מעלות ותנור שריפה בטמפרטורה של 1,040 מעלות. לבסוף הובאו החלקים הרבים אל בית הקיבוץ הארצי והורכבו באתר בתיאום עם קונסטרוקטור{{הערה|ראו: משה סעידי, '''משה סעידי - קיר וחומר''' (כפר מנחם: הוצאה עצמית, 2005), עמ' 49.}}.