דיין (הלכה) – הבדלי גרסאות

המקור למינוי דיינים בעם ישראל: "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" ({{תנ"ך|דברים|טז|יח}}}). בהמשך מינה משה שבעים זקנים לשמש ב[[סנהדרין]] הראשונה ששפטה את עם ישראל. בתקופת [[ספר שופטים|השופטים]] שלאחר [[יציאת מצרים]] וקודם ל[[ממלכת ישראל המאוחדת]] שימשו חלק מהשופטים כדיינים, בנוסף להיותם מנהיגי העם (תפקיד זה כתוב במפורש אצל [[דבורה הנביאה]]). לסנהדרין הוכפפו בתי דין קטנים יותר של 23 דיינים (סנהדרין קטנה) שהוסמכו לפסוק במרבית התחומים ובתי דין קטנים יותר שיכלו לדון בעיקר ב[[דיני ממונות]].

על פי ה[[תוספתא]] ודברי [[אביי]] המובאים בגמרא,{{הערה|{{בבלי|בכורות|כט|ב}}}}, ההיתר ליטול שכר כפועל, הוא כ"פועל בטל של אותה מלאכה". [[רבנו חננאל]] ביאר שהכוונה למדרגת שכר של פועל [[אבטלה|מובטל]], שמוכן לעבוד אפילו תמורת תשלום נמוך יחסית. [[רש"י]] פירש שהכוונה ל'[[שכר בטלה]]', דהיינו התשלום שהיה דורש אדם תמורת ביטולו ממלאכתו למשך הזמן שהקדיש לדיינות. במידה ועבודתו קלה פיזית (כמו עיסוק ב[[אבן חן|אבני חן]]), [[שכר בטלה|שכר הבטלה]] שידרוש יהיה קרוב לשכר שהיה משתכר מהמלאכה, ומאידך אם הוא עוסק בעבודה פיזית קשה (כמו [[נגר]]), יהיה מוכן להסתפק בתשלום נמוך בשביל להשתחרר ממנה. מדברי [[תוספות]]{{הערה|תוספות ד"ה מה אני בחנם, על {{תלמוד בבלי|בכורות|כט|א}}}} עולה שדיין קבוע שכלל אין לו מלאכה, רשאי ליטול שכר עבור אובדן האפשרות להתפרנס באופן אחר. בעקבות כך נכתב בטור וב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|רמו|ה}}}} שהמנהג הרווח בכל ישראל הוא, שישנה קופה ציבורית שממנה מתפרנסים הדיינים.{{הערה|"[http://www.etzion.org.il/he/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AAכתובות-%D7%93%D7%A3דף-%D7%A7%D7%94קה-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%9Cהנוטל-%D7%A9%D7%9B%D7%A8שכר-%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9Fלדון הנוטל שכר לדון], באתר בית המדרש הווירטואלי של [[ישיבת הר עציון]]}}

ההסמכה לדיינות נעשית על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]]. התהליך כולל מספר בחינות בכתב ובעל פה שעל הנבחן לעבור טרם קבלת ההסמכה, הבחינות מתפרסות לרוב על פני מספר שנים, והן מסמיכות את העומדים בהן בהצלחה לסמיכה כדיין בישראל ומזכה את הנבחן בתעודת הסמכה מוכרת ורשמית מאת הרבנות הראשית לישראל. בנוסף, על המועמד לעמוד במספר תנאי סף, ובהם הסמכה לרבנות (יורה יורה) על ידי רב עיר או דיין או מוסד תורני שהמועצה מכירה בהסמכתם עליו להיות נשוי/גרוש/אלמן (ניתן להסמיך לדיינות רק את מי שנשוי או היה נשוי), אורח חייו ואופיו הולמים את מעמדו של דיין בישראל, על פי המלצה בכתב משני רבותיו ב[[ישיבה גבוהה]], סיים לפחות 7 שנות לימוד ב[[ישיבה|ישיבה גבוהה]] או [[כולל אברכים|כולל]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/meidab4|כותרת=מידע לנבחנים - דיינות|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2019-11-06}}}}.

עד [[1977]] הייתה משכורתם של הדיינים בבתי הדין הרבניים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל. נכון ל-[[2015]] שכר היסוד של דיין מתחיל הוא כ-25 אלף ש"ח, כאשר ישנה תוספת לדיינים ותיקים, אבות בית דין וחברי [[בית הדין הרבני הגדול]], ששכר היסוד שלהם מגיע עד לכ-35 אלף ש"ח{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_word/Law06/tak-7486.pdf קובץ התקנות 7486 מינואר 2015], אתר 'נבו'}} בנוסף לשכר היסוד זוכים דיינים לתוספות [[ותק]], [[תוספת יוקר]] והטבות ייחודיות נוספות הניתנות לדיינים ושופטים, כמו [[החזר הוצאות]] [[טלפון]], וזאת מכח חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/Law_word/law01/055_041.doc חוק החלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, תשמ"א-1981], אתר 'נבו'}}.