בדם ליבי – הבדלי גרסאות

"הצבע האדום, המכתים צלחות שתפקידן היומיומי הוא להכיל מזון", תיארה את העבודה [[אירית סגולי]], "מסמן עימות חזיתי בין החיים לבין האמנות. האמן [...] מופיע בתערוכה בשתי עמדות קיצוניות: האני של האמן כמקור הדימום והפאתוס ("בדם ליבי"), והאמן כחקיין וכזייפן, שאמנותו היא סוג של טפילות המחקה ממשות ("האדום שלי...").{{הערה|1=סגולי, אירית, "האדום שלי הוא דמך היקר", סטודיו, כתב עת לאמנות, מס' 76, אוקטובר-נובמבר 1996, עמ' 43.}}

 

==ראו גם==

* [[אטימה אדומה: תיאטרון]]