אלברכט השני, מרקיז מייסן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 15:
כשגילתה את הניאוף ואת הלידות הבלתי חוקיות, מרגרטה עזבה את [[וארטבורג]] ב-[[24 ביוני]] [[1270]] ונסעה ל[[פרנקפורט|פרנקפורט אם מיין]] שם נפטרה ב-[[8 באוגוסט]] של אותה שנה. שני הבנים הצעירים, פרידריך ודיזמן טופלו על ידי דודם, תיאודוריק מלנדסברג. היינריך, המבוגר ביותר, נעלם ב[[שלזיה]] ב-[[1282]].
 
אלברכט התחתן עם קוניגונדה בשנת [[1274]] והעניק לגיטימציה לילדיהם. כאשר אלברכט התכוון להשאיר את [[רוזנות תורינגיה]] לאפיץ ולפצות את בניו מנישואיו הראשונים רק עם האוסטרלנד (שכלל את הירושה מאמם) ומחוז פלטין של סקסוניה, הם פתחו במלחמה נגד אביהם. פרידריך נתפס על ידי אביו ונכלא בטירת [[וארטבורג|ורטבורג;]]. עם זאת, הוא נמלט כעבור שנה והמשיך במלחמה נגד אביו יחד עם דיזמן. בתקופה זו, ב-[[1284]], מת דודם תיאודוריק מלנדסברג, וארבע שנים לאחר מכן, ב-[[1288]], מת גם היינריך המהולל, אביו של אלברכט. מקרי המוות הללו הגבירו את המחלוקות המשפחתיות.
 
עם מות אביו, הפך אלברט למרקיז מייסן, בעוד שאחיינו פרידריך טוטה - בנו של תיאודוריק מלנדסברג - ירש את מרקיזות לוסאטיה, שנמכרה על ידי בנו של אלברכט דיזמן ב-[[1303]]. זמן קצר לאחר מכן תפס פרידריך את אביו אלברט בקרב. על ידי הסכם רוכליץ ([[1 בינואר]] [[1289]]), אלברכט השיג את חירותו לאחר ויתור על חלקים נרחבים מאדמותיו. הוא שמר על מייסן לעצמו, אך מאוחר יותר מכר אותה לפרידריך טוטה. כאשר, לאחר מותו ([[1291]]) בני דודיו פרידריך ודיזמן השתלטו באופן שרירותי על אדמותיו, נאלץ אלברכט - אשר סבל מקשיים כלכליים - למכור את תורינגיה בשנת [[1293]] למלך הגרמני [[אדולף מנסאו]]; בחוזה, נקבע כי המלך יוכל להשתלט על האדמות לאחר מותו של אלברכט. במכירה, אלברכט כלל את מייסן ואוסטרלנד כשטחים שלו, למרות העובדה שהם היו בידי בניו. הודות לכך, יורשו של אדולף, [[אלברכט הראשון, מלך גרמניה]], הצליח להשתלט על האדמות הללו, בטענה שחוזה המכר לגיטימי וחוקי.
 
קוניגונדה מאייזנברג מתה ב-[[31 באוקטובר]] [[1286]]. ארבע שנים מאוחר יותר, ב-[[1 באוקטובר]] [[1290]], התחתן אלברכט בשלישית עם אליזבת מאורמונדה, יורשתו של נורדהלבן ואלמנתו של הרטמן ה-11 מלובדהבורג-ארנסהאוק. באותה שנה, אפיץ, בנו של אלברכט על ידי קוניגונדה, קיבל לגיטימציה רשמית על ידי הקיסר וקיבל את התואר אדון טנברג. הוא רצה להפוך את אפיץ ליורשו בתורינגיה, אך שני בניו הגדולים התנגדו לתוכנית.
 
ב-[[11 באפריל]] [[1291]] אחותו המלאה הצעירה של אפיץ, אליזבת, התחתנה עם היינריך השלישי מפרנקנשטיין; הנישואים היו קצרי מועד וללא ילדים. <ref>[https://archive.today/20121217220224/http://wwperson.informatik.uni-erlangen.de/cgi-bin/l3/LANG=engl/F=Elisabeth/N=v.Th%C3%BCringen Genealogy data by Herbert Stoyan]. According to this site Elisabeth and her husband had seven children.</ref> אליזבת מתה ב-28 בספטמבר 1293. <ref>[http://www.thepeerage.com/p10684.htm#i106838 ThePeerage.com]. In this site Elisabeth's death is cited after 23 April 1326 and her husband is named Henry II, not III. Also, the death of Elisabeth's brother Apitz is cited on 27 June 1301, four years before the current date of the article.</ref> שלוש שנים מאוחר יותר (9 באוקטובר 1296), התחתן אפיץ עם אחותו של גיסו היינריך השלישי, שנקראה כנראה גם אליזבת. נישואים אלה, כמו אחותו, היו ללא ילדים.