לאופולדשטאדט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17:
בשנת [[1625]], הרב [[יום-טוב ליפמן הלר]] התמנה לכהן כרבה של וינה. בתקופתו יהודי העיר היו פזורים ללא מרכז קהילתי והרב הלר השיג אישור להקים מרכז יהודי בלאופולדשטאדט ופעל להקמתו וביסוסו. בהמשך אותה המאה החלו להתיישב עוד ועוד יהודי ברובע והתפתחה איבה בינם לבין ה[[נוצרים]] ברובע. בשנת [[1670]] גזר הקיסר לאופולד על [[גירוש יהודי וינה|גירוש יהודי העיר וינה]], ותושבי הרובע הנוצרים קראו לרובע על שמו כאות תודה. בתקופת [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] מהגרים יהודים ממזרח האימפריה החלו להגר לרובע והתיישבו בעיקר סביב תחנת הרכבת. ברובע קמו כמה מ[[בתי הכנסת]] החשובים בעיר: [[בית הכנסת עדת ישראל|עדת ישראל]], [[בית הכנסת הפולני בווינה|בית ישראל (הפולני)]], [[בית הכנסת טמפלגאסה|טמפלגאסה]] ועוד.
 
במהלך [[ליל הבדולח]] נהרסו כל בתי הכנסת ברובע. עם התפתחות [[שואת יהודי אוסטריה|השואה]] בודדו היהודים ועברו התעללויות קשות, עד שנשלחו ל[[מחנות ריכוז והשמדה של גרמניה הנאצית|למחנות ריכוז והשמדה]]. מתוך קהילה מקורית של אלפי יהודים הצליחו להתחבא ולשרוד קומץ יהודים בלבד.
|מחנות ריכוז והשמדה]]. מתוך קהילה מקורית של אלפי יהודים הצליחו להתחבא ולשרוד קומץ יהודים בלבד.
 
עם [[נפילת מסך הברזל]] וחידוש ההגירה מ[[מזרח אירופה]], האוכלוסייה היהודית ברובע צמחה שוב. כיום, אחוז ניכר מיהודי העיר גרים ברובע והוא מכיל בתי כנסת, [[בית חב"ד]] חנויות עם מזון [[כשרות|כשר]], ועוד.