השפעה חיצונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה: רב הכלכלנים > רוב הכלכלנים |
|||
שורה 4:
==השלכות==
עבור
מנקודת מבט של [[תכנון חברתי]] או [[כלכלת רווחה]], דבר זה מסתיים עדיין בתוצאה בלתי אופטימלית מבחינה חברתית. מנקודת מבט של כל מי שמושפע מההשפעה החיצונית, מהווה הדבר או גורם שלילי בחייו (כגון ריח דוחה או זיהום) או יתרון (כגון אם בתים משופצים בקרבת מקום מעלים את ערך הנכס). במקרה הראשון, אדם המושפע מהשפעה חיצונית שלילית ([[זיהום אוויר]]), קרוב לוודאי כי יראה בכך הפרה של זכותו לנשום בחופשיות. דבר זה עלול אף להיראות כ[[הסגת גבול (נזיקין)|הסגת גבול]] לגבי [[ריאה|ריאותיו]], תוך הפרת זכות קניינית שלו. לכן, השפעה חיצונית עלולה להפוך בקלות לבעיה [[אתיקה|אתית]] או [[פוליטיקה|פוליטית]]. לחלופין, עלול הדבר להיראות כבעיה של הגדרה דלה מדי של זכויות קנייניות.
שורה 59:
רק אם כל השלושה הנ"ל ייושמו, יפתרו עסקאות פרטיות את בעיית ההשפעות החיצוניות.
לכן, כלל זה אינו מתייחס למקרה תעשיית הפלדה הנדון לעיל. לדוגמה, כאשר מפעל פלדה מסיג גבול לגבי יחידים רבים, הנפגעים בריאותיהם בשל הזיהום שיוצר המפעל, יהיה זה קשה אם לא בלתי-אפשרי שכל נפגע יחיד ינהל משא ומתן על קבלת פיצויים בשל כך. תהליך של משא ומתן כנ"ל עלול אף להיות יקר במידה קיצונית, בעיקר כאשר כמה יחידים עלולים להתפתות ולהיות '''[[בעיית הטרמפיסט|טרמפיסטים]],''' הנהנים ממשא ומתן זה מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. לכן,
מקרה תרכובת החיסון גם כן אינו מתיישב עם חוק קואס. על יצרניות תרכובות החיסון יהיה להתכנס על מנת לשחד מספר רחב של לקוחות לקבלת הזריקה. פירמות בודדות ינסו להיות '''טרמפיסטיות''' ולא לשלם עבור שיחוד זה. במקרים רבים, יהיה זה פשוט יותר לערב את הממשלה.
|