משפחת אומנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) מ ←חיות מחמד: הגהה |
עוז גבריאל (שיחה | תרומות) הגהה, סידור, ויקיזציה, ניקוי, ארגון, עיצוב, פיסוק, {{ביאורים}}. |
||
שורה 1:
'''משפחת אומנה''' (או '''משפחה אומנת''') היא [[משפחה]] המקבלת לחזקתה [[ילד]] כסידור זמני לתקופה מסוימת, מתוך [[מטרה (תכלית)|מטרה]] לתרום להתפתחותו
ישנן מספר דרכים בהן סידור אומנה נפסק; הגיע הילד לגיל 18, מעבר הילד לסידור חוץ-ביתי אחר, הכרזה על אחד או יותר מ[[הורות|הוריו]] הביולוגיים ככשירים להחזקתו, או העברה ל[[אימוץ ילדים|אימוץ]].{{מקור}}▼
▲ישנן מספר דרכים בהן סידור אומנה נפסק
מקור המילה אומנה ב[[מגילת אסתר]] בה מסופר שאסתר גדלה אצל מרדכי ושהוא היה אומֵן שלה. המגילה קוראת לקשר הזה אָמְנָה:{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - מילה|אומנה|2018/10/22}}}}▼
== אטימולוגיה ==
==סידורי האומנה הנפוצים ==▼
▲מקור המילה "אומנה"
משך תקופת האומנה נע בין [[יום|ימים]] בודדים לבין מספר [[שנה|שנים]], בהתאם לסוג מסגרת האומנה:▼
== מאפייני המסגרת ==
'''אומנה קצרת טווח''', שנעה בין מספר ימים למספר [[חודש]]ים, מוצעת כאשר ילד עומד לקראת הליכי אימוץ, או כמחברה סגרת סידור חירום בעת משבר אקוטי ופתאומי.▼
=== משך זמן האומנה ===
'''אומנה ארוכת טווח''' (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים - לא מוגבל בגיל), היא המסגרת המקובלת של סידור האומנה, במהלכה שוהה הילד במשפחה תקופת זמן יציבה. במהלך השהות מטפלים ההורים האומנים בצרכיו השונים של הילד, ומודרכים כיצד ליצור עמו קשר, לטפחו ולחנכו, במטרה להקנות לו מסגרת יציבה ובטוחה.▼
▲משך תקופת האומנה נע בין [[יום|ימים]] בודדים לבין מספר [[שנה|שנים]], בהתאם לסוג מסגרת האומנה:
▲* '''אומנה קצרת טווח'''
בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם '''מסגרת אומנה יומית''' - במסגרתה שוהה הילד במשפחה אומנת במהלך היום, או בחלקו, ובעת ערב שב לביתו הביולוגי.▼
▲* '''אומנה ארוכת טווח''' (הנמשכת שנים ועשויה להגיע עד הגיע הילד לגיל 18, ילדים עם צרכים מיוחדים
סידור האומנה הוא אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים.▼
▲* בנוסף למסגרת האומנה המקובלת, במסגרתה שוהה הילד במשפחת האומנה בכל שעות היממה, קיימת גם '''מסגרת אומנה יומית'''
חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי [[נכות]] ו/או [[פיגור שכלי]], שמשפחותיהם לא מוכנות או לא יכולות לטפל בהם. לעיתים מדובר בתינוקות שננטשו בבית החולים על ידי הוריהם מיד לאחר הלידה לאחר שההורים גילו כי תינוקם סובל ממוגבלות קשה.▼
=== הפסקת האומנה ===
מחקר של [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] בחן מהן הסיבות העיקריות לשילוב [[מוגבלות|ילדים עם מוגבלות]] באומנה בישראל. ממצאי המחקר מגלים כי הסיבה השכיחה ביותר היא היעדר מסוגלות הורית (58%) ולאחריה הזנחה (24%) או בחירת הורים שלא לקחת את ילדם מ[[בית חולים|בית החולים]] לאחר לידתו (20%).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/fostering-srvices-children-with-disabilities/|הכותב=ענת גלעד, אנה גרסימנקו, ד"ר יואה שורק|כותרת=שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות: תמונת מצב וכיווני פיתוח חדשים|אתר=מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל|תאריך=}}</ref> ▼
אומנה מוגדרת כפתרון זמני, בניגוד לאימוץ. במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:▼
▲במצבים שונים ייתכן ותופסק שהות הילד במשפחה האומנת:
* אם יוכרז הילד כבר-אימוץ, יועבר הילד למשפחה מאמצת. בדרך כלל ילד ששהה במשפחה אומנת, והוכרז כבר-אימוץ, יועבר למשפחה אחרת לצורך אימוץ, אלא אם כן הוגדר מראש הסידור באומנה כ"אומנה לצורך אימוץ".
* אם יימצא כי משפחתו הביולוגית של הילד השתקמה ומתפקדת, יוחזר הילד למשפחתו.
* אם ניכרת אי-השתלבותו של הילד במסגרת האומנה, או אם נמצא שינוי מהותי בתנאי המשפחה האומנת (לדוגמה, שינויים במצב הכלכלי, הרגשי או הרפואי), שאינו מאפשר המשך שהות תקינה במשפחה, ייתכן ויוחלט להעביר את הילד למסגרת חלופית.
==מאפייני הילדים==
==אומנה בישראל==▼
▲סידור האומנה הוא אחד מהסידורים החוץ-ביתיים הקיימים עבור ילדים. ייתכנו אפיונים שונים לילדים המופנים למשפחה אומנת, באופן זמני או קבוע.
▲לאומנה נמסרים לרוב ילדים בסיכון, שהוריהם הביולוגיים נמצאו בעלי תפקוד הורי לקוי. חלק מילדים אלו סבלו ממצבי התעללות והזנחה. לעיתים מדובר בילדים שמשפחתם הביולוגית עברה משבר חריף (כגון: [[יתום|יתמות]], [[גירושים|גירושין]]). חלק מהילדים המופנים לאומנה הם בעלי [[נכות]]
[[מארי נחמיאס]], אם אומנה ל-52 ילדים, הייתה בין מדליקי המשואה ב[[יום העצמאות]] 2019.▼
▲מחקר של [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]] בחן מהן הסיבות העיקריות לשילוב [[מוגבלות|ילדים עם מוגבלות]] באומנה בישראל. ממצאי המחקר מגלים כי הסיבה השכיחה ביותר היא היעדר מסוגלות הורית (58%) ולאחריה הזנחה (24%) או בחירת הורים שלא לקחת את ילדם מ[[בית חולים|בית החולים]] לאחר לידתו (20%).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://brookdale.jdc.org.il/publication/fostering-srvices-children-with-disabilities/|הכותב=ענת גלעד, אנה גרסימנקו, ד"ר יואה שורק|כותרת=שירותי האומנה לילדים עם מוגבלות: תמונת מצב וכיווני פיתוח חדשים|אתר=מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל|תאריך=}}</ref>
בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה ב[[חוק אומנה לילדים]]{{הערה|[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=EKeRJDsstMaUN9eW5M94AFJDk48d4OOkPB0f1LJbdO8%3d חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016], ס"ח 2534 מ-6 במרץ 2016}}▼
▲==אומנה בישראל==
ב[[ישראל]], מדיניות [[משרד הרווחה]] נותנת עדיפות ראשונה לסידור במשפחה אומנת, על רצף הסידור החוץ-ביתי. את עדיפותו של סידור זה ניתן לזקוף לטובת יכולותיה של משפחה להעניק לילד חום, יחס אישי ואווירה ביתית. עדיפות זו מתחזקת בשל העובדה שתאוריות [[פסיכולוגיה|פסיכולוגיות]] שונות מצביעים על המשפחה כמקום המועדף להתפתחות טובה ותקינה של הילד.
===ההסדרה לפני חקיקת החוק===▼
▲בשנת 2016 הוסדר נושא האומנה ב[[חוק אומנה לילדים]].{{הערה|[http://index.justice.gov.il/SitePages/OpenFile.aspx?d=EKeRJDsstMaUN9eW5M94AFJDk48d4OOkPB0f1LJbdO8%3d חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016], ס"ח 2534 מ-6 במרץ 2016}}
* גיל האומנים לא יעלה על 55▼
* אישור רפואי על מצב בריאות תקין▼
* היעדר [[רישום פלילי]] והיעדר עברות מין לגבר▼
* מקום ראוי בבית, לילד/ים▼
* הכנסה קבועה ויציבות כלכלית▼
* יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית▼
* המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה▼
* קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה▼
====קריטריונים למשפחות מועמדות ====
* ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה▼
▲* גיל האומנים לא יעלה על 55.
▲* אישור רפואי על מצב בריאות תקין.
▲* היעדר [[רישום פלילי]] והיעדר עברות מין לגבר.
▲* הכנסה קבועה ויציבות כלכלית.
▲* יחסים בין אישיים תקינים בין בני הבית.
▲* המלצות, בכתב ובעל פה, מגורמים בקהילה המכירים את המשפחה.
▲* קבלה בסיסית את תפקיד האומנים: לאפשר את התפתחותו הנורמטיבית של הילד בכל תחומי החיים ולהיות בית משלים לביתו הביולוגי של הילד. לשם כך ברב המקרים ממשיך להתקיים קשר קבוע עם הוריו של הילד. נכונות שני בני הזוג לעבור הכשרה מיוחדת למועמדים לאומנה.
====ליווי וייעוץ מקצועי====
▲* ליווי וייעוץ מתמשכים לאומנים על ידי מנחת אומנה קבועה.
* מתן ליווי אינטנסיבי במצבי קליטה, פרידה ומשבר.
* עזרה וייעוץ בנתינת שירותים מיוחדים לילד, כגון שיעורי עזר, חונכות, [[טיפול פסיכולוגי]] ועוד, כל זאת לפי התוכנית הטיפולית שנקבעה על ידי כל הגורמים המטפלים בילד.
* מעקב אחר מצבו והתקדמותו של הילד באומנה.
* ליווי או ייעוץ למפגשים עם ההורים הביולוגיים ועם העובדת הסוציאלית הקשורה אליהם.
* מפגשים קבוצתיים התומכים בעבודה השוטפת והיומיומית של ההורים אומנים.
* העברת השתלמות לאומנים ולילדים.
* הכשרת משפחות חדשות לקראת תפקידן, ברמה אישית וקבוצתית.
====החזר הוצאות
משפחות האומנה בישראל מקבלות החזר הוצאות חודשי ממשרד הרווחה, לשם אחזקתם של הילדים. החזר זה כולל סכום חודשי קבוע, המיועד לכסות את הוצאות היומיום השוטפות, והחזרים מאוחרים על הוצאות נוספות. המשפחות מוכרות כמתנדבות וכך מבוטחות בביטוח הלאומי. לילדים באומנה יש ביטוח שיניים.
===
עד לחודש מאי 2001 האחריות לנושא האומנה הייתה מוטלת על [[מחלקה לשירותים חברתיים|המחלקות לשירותים חברתיים]], שהייתה אחראית על גיוס המשפחות, הכנתם, וליוויים במהלך השהות, ועל שמירת הקשר בין משפחות האומנה לבין אנשי המקצוע שעבדו עם משפחות המוצא של הילדים. [[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]] סיפק את הפיקוח המקצועי. היותו של תחום האומנה במסגרת מחלקה בתוך הרשות המקומית היקשה על שילוב ילדים באומנה בערים אחרות, ובאיגום משאבים במקרים של ערים שכנות, כאשר באחדות מהן עולים צרכים, בעוד באחרות קיימים מענים בדמות משפחות המוכנות לשמש כאומנה. קושי נוסף היה מהבחינה הכלכלית. כאשר התחום היה באחריות הרשויות המקומיות, היה גם מימון משפחות האומנה באחריות הרשות המקומית. הרשות המקומית הייתה אמורה לקבל החזר כספי ממשרד הרווחה, לאחר דיווח על ההוצאות, כמקובל. הדבר גרם למספר קשיים. רשויות מקומיות גרעוניות התקשו בגיוס משפחות אומנה, משלא יכלו להתחייב להעברת הכספים במועד לצורך החזקת הילדים.
שורה 75 ⟵ 66:
הפרטה זו הדגישה את מדיניות העדפה של הסידור באומנה - אחת ממטרות העברת תחום האומנה לעמותות הוגדרה כהגדלת מספר ההשמות החוץ-ביתיות באומנה, על פני סידורים חוץ-ביתיים אחרים. כמו כן מיטוב האיכות המקצועית.
=== '''עמותות אחראיות''' ===
* מטב - באזור הצפון.{{הערה|[http://matavomna.org.il/ מידע על אומנה], באתר עמותת מטב}}
* [[אור שלום (ארגון)|אור שלום]] - באזור המרכז.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20141225091452/http://orr-shalom.org.il/index.php/he/ אתר עמותת אור שלום]}}
* [[מכון סאמיט]] - באזור ירושלים והדרום.{{הערה|[http://summit.org.il/מהי-משפחת-אומנה מידע על אומנה], באתר עמותת מכון סאמיט}}
* שחר - אומנה טיפולית ברחבי הארץ (מלבד ירושלים), ואומנה רגילה (כולל שיקום ו[[מוגבלות שכלית התפתחותית]]) במחוז ירושלים.{{הערה|[http://shahar.org.il/ מידע על אומנה], באתר ארגון שחר}}
* א.ד.נ.מ - אומנה רגילה וטיפולית באזורי הצפון, המרכז והשפלה (מלבד ירושלים).{{הערה|[http://www.ednm.org.il/omna/ מידע על אומנה באתר ארגון א.ד.נ.מ.] - בית לילדים ומשפחות אומנה}}.
בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד){{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2101/2101.pdf תיקון לחוק דמי מחלה]}}, שתוקפו מ-[[24 בספטמבר]] [[2007]], ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו{{הערה|{{Lawguide|4211/21813/|מהן הזכויות והחובות של משפחות אומנה לילדים בסיכון?|מיכל אביב|03/11/2016}}}}. הורים אומנים המקבלים ילד עד גיל 11 זכאים ל[[חופשת לידה]] ולדמי לידה.▼
=== בתרבות הישראלית ===
▲===זכויות נוספות של משפחת אומנה בישראל===
▲[[מארי נחמיאס]], אם אומנה ל-52 ילדים, הייתה בין מדליקי המשואה ב[[יום העצמאות]] 2019.
▲בתיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד){{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/law/2101/2101.pdf תיקון לחוק דמי מחלה]}}, שתוקפו מ-[[24 בספטמבר]] [[2007]], ניתנה להורה במשפחת אומנה הזכות להיעדר מעבודתו לשם טיפול בילדו החולה או הסובל ממוגבלות, בתנאים זהים לאלה של הורה טבעי, בתנאי שהורהו הטבעי או הורהו המאמץ של הילד לא מימש, באותם ימים, את זכותו זו{{הערה|{{Lawguide|4211/21813/|מהן הזכויות והחובות של משפחות אומנה לילדים בסיכון?|מיכל אביב|03/11/2016}}}}.
==חיות מחמד==
שורה 94 ⟵ 83:
==לקריאה נוספת==
* משרד העבודה והרווחה - שרות ילד ונוער, '''תוכנית לפיתוח מערך האומנה במדינת ישראל''', ספטמבר 2000.
* הוועדה לקידום מעמד הילד, '''פרוטוקול מס' 84, ישיבה בנושא: שירותי האומנה והפרטת השירות''', 12 בדצמבר 2000.
*[[אירית שושני]],
==קישורים חיצוניים==
* [http://socialwork.wiki.co.il/index.php/אומנה אומנה], באתר עוסיפדיה.
*{{מממ|איילת ברק-מדינה|מסמך רקע לדיון בנושא: הפרטת מערך שירותי האומנה|265a0d5f-9332-e811-80de-00155d0a0235/2_265a0d5f-9332-e811-80de-00155d0a0235_11_7209|16 ביולי 2002}}.
* {{nrg|רותי קדוש|באומנה שלמה: על החיים במשפחות האומנה|399/305|2 בספטמבר 2012|17|2}}.
*{{ישראל היום|ניקי גוטמן|שלוש אימהות|556895|18 מאי 2018}}.
*יואה שורק, רחל סבו-לאל וברכי בן סימון, [https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/664-14_Report_HEB.pdf שירותי האומנה בישראל: תהליכי שינוי ותמונת מצב], באתר [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]], אפריל 2014.
*רחל סבו-לאל ברכי בן סימון ווצ'סלב קונסטנטינוב, [https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2018/01/684-14_report-Heb.pdf הילדים בגיל הרך במשפחות האומנה: מאפיינים ותהליכי התערבות], באתר [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל]], נובמבר 2014.
*[https://www.gov.il/he/departments/units/molsa-children-complaint-commission נציבות פניות ילדים ונוער בהשמה חוץ ביתית]- מנגנון בירור תלונות עבור ילדים שאינם גדלים בבית המשפחה, אלא מתגוררים במסגרות חוץ ביתיות כגון [[פנימייה|פנימיות]] או משפחות אומנה וזקוקים לכתובת לבדיקת מצוקתם.
== ביאורים ==
{{ביאורים}}
==הערות שוליים==
| |||